כ-30 מיליארד שקל נמצאים בידי הגופים הפיננסיים בלי שבעליהם מודעים לכך. לפי נתוני בנק ישראל; בחשבונות בנק ללא תנועה (חשבונות שלא ניתנה הוראה לגביהם במשך יותר מעשרה חודשים), היו 5.1 מיליארד שקל בספטמבר 2016, והסכום גדל ל-6.7 מיליארד שקל בסוף 2018. לפי נתוני הפיקוח על הביטוח; גופי החיסכון הפנסיוני וחברות הביטוח, מנהלים כ-1.5 מיליון חשבונות שהקשר עם בעליהם נותק או שבעליהם מתו והכספים לא נמשכו, נכון לסוף 2016. בחשבונות הללו מופקדים כ-23 מיליארד שקל (מגזין דה מרקר, ג'ניה וולנסקי 23.5.19).

​

לאור הנתונים המפחידים (אין מילה אחרת לתאר את המצב) בשנת 2013 יצא משרד האוצר, לאחר עבודת הכנה ראשונית עם חברות הביטוח והבנקים בפרויקט חדש: איתור כספים אבודים. שמו השיווקי הראשון היה "הר הכסף", ובשנה זו הוא פורסם בכל אמצעי התקשורת כמכשיר אינטרנטי שיכול לסייע לנו לאתר כספים אבודים בחברות הביטוח ובבנקים.

​

איך הגענו למצב כזה?

 

עם השנים רובנו מחליפים עבודות, עוברים דירות, ובמהלך כל הפעולות הללו אנו שוכחים חסכונות - קופות גמל, קרנות השתלמות ופנסיה. אנחנו לא תמיד זוכרים שבהיותנו סטודנטים עבדנו בעבודות מזדמנות והמעסיק הפריש לנו לפנסיה או שההורים, הסבא והסבתא שלנו, חסכו בשבילנו בקופת גמל ש"נעלמה".

​

לרבים מאיתנו חסכונות שאנו לא מודעים אליהם. הכספים האבודים נמצאים כאמור גם בחשבונות בנק לא פעילים, חשבון בנק של נפטר ובפיקדון לא פעיל. עד היום איתור חשבון בנק של נפטר או איתור כספים אבודים של נפטר, חייב פניה לכל בנק בנפרד כדי שיבדקו ברשומות של אותו הבנק. הפניה של היורשים לבנקים דרשה זמן ועלויות כספיות שונות שנקבעו על ידי כל בנק.

​

בספטמבר 2016 השיקו משרד האוצר ובנק ישראל מיזם אינטרנטי שאיפשר חיפוש ואיתור כספים אבודים המנוהלים בבנקים ונקרא: "הר הכסף 2".

​

מאז חלה התפתחות טכנולוגית ורגולטורית שעליה עמל משרד האוצר, והר הכסף 1 ו-2 אוחדו על ידי רשות שוק ההון לכדי מנוע חיפוש אחד הנמצא באתר רשות שוק ההון של משרד האוצר, שבו יכול כל אזרח לחפש חסכונות פנסיונים ופוליסות לביטוח חיים על שמו, ולחפש במקביל חשבונות ופיקדונות לא פעילים בבנקים.

​

האם הר הכסף מסוגל לאתר את כל הכסף האבוד שלנו?

​

התשובה היא: תלוי.

​

בחברות הביטוח - תוצאות החיפוש מראות באילו גופים יש חשבונות או פוליסות ומאיזה סוג (קרנות פנסיה, קופות גמל וכו'), אך אינן מראות כמה חשבונות או פוליסות יש מכל סוג ומה היתרה או הזכויות הקיימות בהם. לעיתים, גם אם מנוע החיפוש יציג חשבון או פוליסה ייתכן שהם אינם קיימים בפועל, ולהפך: ייתכן שקיימים חשבונות (עם פעילות או ללא פעילות) או פוליסות, שמנוע החיפוש לא יאתר.

​

בבנקים - תוצאות החיפוש מראות באילו בנקים קיימים חשבונות או פיקדונות לא פעילים, שהבנק לא הצליח ליצור קשר עם בעליהם סמוך למועד פירעונם, או חשבונות בנק הרשומים על שם קרוב שנפטר - אך הן אינן מראות את סוג החשבון או הפיקדון ואת היתרה הקיימת בו. מידע המופיע בתוצאות החיפוש מתקבל מידי הבנקים, ומתעדכן לפי דיווחיהם. המידע המתקבל באתר מלמד על אפשרות קיומם של חשבונות או פיקדונות ללא תנועה שהבנק לא הצליח ליצור קשר עם בעליהם סמוך למועד פירעונם, או חשבונות בנק הרשומים על שם קרוב שנפטר, אך המידע הקובע הוא המידע המצוי בידי הבנקים.

 

שורה תחתונה

​

30 מיליארד השקלים המנוהלים בגופים הפיננסיים מבלי שמאות אלפי בעליהם מודעים לכך, הם סיבה טובה לעצור את שגרת החיים שלנו ולהקדיש כמה רגעים לנושא החסכונות שלנו. בשלב הראשון מומלץ לעשות שימוש באתר הר הביטוח החדש של משרד האוצר, המכיל מידע משותף הן אודות חשבונות ופיקדונות המנוהלים בבנקים והן אודות חשבונות ופוליסות המנוהלים על ידי גופים פיננסיים - לחפש את המידע האישי שלנו ולבדוק האם מנוהלים עבורנו כספים שלא הכרנו.

​

איתור הכסף הוא רק נדבך אחד של התהליך, השלב הבא והחשוב לא פחות הוא התכנון הפיננסי – מה עושים עם הכסף שמצאתם, כיצד מושכים אותו ואיך מתכננים איתו את העתיד הפיננסי שלכם. לשם כך חשוב להיוועץ עם יועץ או משווק פנסיוני מוסמך ולהרכיב יחד עימו תכנית לעתידנו הפיננסי.

​