כיצד הקורונה משפיעה על השכירים, העצמאיים והחברות במשק?

נזקים גדולים לתזרים ההכנסות, לזכויות הסוציאליות, לפנסיות ולחסכונות שלנו. הקורונה פוגעת בכיס של כולנו בממדים שעולים לעיתים על הנזקים הבריאותיים. מה עובר על שוק העבודה בימים אלו? אלו זכויות והטבות מצפות לנו? ואלו הזדמנויות עשויות לצמוח מהמשבר הזה? מאת: מערכת רכסים | 01.04.2020

קצת יותר מחודשיים מתחילת משבר הקורונה, ושוק העבודה כפי שהכרנו אותו, השתנה לבלי היכר. בראיון למגזין מעריב 29.3.20 מספר רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה כי מתחילת חודש מרץ בלבד נרשמו 781,608 דורשי עבודה חדשים בשירות התעסוקה – 89.9% מהם בחל"ת. המספר הכולל של דורשי העבודה הפעילים בישראל כעת עומד על 939,459, כרבע מכוח העבודה במשק (22.6%).

"על אף שנראה כאילו קצב ההרשמה לשירות התעסוקה הואט לעומת השבועות הקודמים, חשוב להבין - זו אינה בלימה וגם לא שינוי מגמה. עדיין מצטרפים בכל יום רבבות ישראלים למעגל דורשי העבודה בישראל, ובקצב הזה, ברור לנו שיהיו בישראל למעלה ממיליון דורשי עבודה עוד לפני חג הפסח. מסיבה זו, פרסמנו תוכנית חירום לאומית שגיבשנו לצמצום ממדי האבטלה בישראל, ואנו מקווים שהמלצותינו ימצאו אוזניים קשובות." כך לדברי גראור.

בהצגת תכנית החירום הכלכלית, אמר שר האוצר משה כחלון: "ישראל מתמודדת עם המשבר הכלכלי הגדול בתולדותיה. קפצנו לכמיליון דורשי עבודה. זה מספר בלתי-נתפש. ענפים שלמים נסגרים, ומאות אלפי משקי בית קורסים תחת הנטל הכלכלי. המדינה נכנסה למשבר עם משק איתן, עם האבטלה הנמוכה ביותר בתולדות המשק, בדירוג האשראי הטוב ביותר מאז קום המדינה. אנו נחזור לאיתנות כלכלית – הרבה יותר מהר ממה שמצפים. המצב הזה לא יימשך לנצח. אני מאמין שמיד לאחר פסח, המשק יחזור לתפקד, אמנם בהדרגה. התוכנית שהבאנו היום היא הגדולה ביותר שידעה הכלכלה הישראלית אי פעם. היא נועדה לתת מענה מקיף למשבר. אנו מוסיפים 70 מיליארד שקל ל-10 מיליארד השקלים שהקצינו בעבר".

עד שיתבהרו הדברים, רוב השכירים והעצמאיים במשק מתעוררים מדי יום למציאות של תזרים שלילי ואי ודאות רבה לגבי המצב עכשיו והעתיד לבוא.

החל"ת - מציאות פיננסית חדשה

נתחיל עם שוק העבודה, השכירים, שרבים מהם חטפו מכה, יצאו לחופשה כפויה (חל"ת – חופשה ללא תשלום), או פוטרו ממקום עבודתם. ויש גם כאלה ששמרו על מקום עבודתם אבל קיבלו הודעה על קיצוץ בשכר, שאולי נכון לתקופה הזו בלבד ואולי תנאי ההעסקה כפי שאנחנו מכירים אותם היום ישתנו בשנים הקרובות – מעסיקים יהדקו את החגורה ויבינו שאפשר לשלם לעובדים טובים פחות כסף והרף כולו יתיישר כלפי מטה. ימים יגידו.

החל"ת היא חופשה בהסכמת המעסיק, למשך תקופה מוגדרת ומוסכמת מראש. בתקופה זו, יחסי העבודה (עובד- מעסיק) לא מתנתקים ולא מנוכים ימי חופשה, ימי מחלה ודמי הבראה. יחד עם זאת, בתקופה זו אין גם הפקדות לקרן הפנסיה או לביטוח המנהלים. אמנם הכיסויים הביטוחיים למקרי אובדן כושר עבודה נשמרים אוטומטית למספר חודשים נוספים לאחר החודש בו בוצעה ההפקדה האחרונה, אך מכיוון שאין הפקדות של המעסיק לפנסיה, ובהיעדר הפקדות עצמאיות של העובד – החיסכון הפנסיוני אינו גדל, ועלות הכיסויים הביטוחיים שנשמרים בקרן פנסיה נגבית מתוך החיסכון הצבור.

האם המעסיק חייב להפקיד לחיסכון בתקופת חל"ת? התשובה היא לא. המעסיק אינו חייב לבצע הפקדות בגין עובד שנמצא בחל"ת לקרן הפנסיה, לקופת גמל, לביטוח מנהלים או לקרן השתלמות.

האם ניתן למשוך חלק מהכספים בקרן הפנסיה? בתקופת החל"ת נשמרים יחסי עובד-מעסיק ולכן לא ניתן למשוך את כספי הפיצויים או כספי התגמולים מהמעסיק הנוכחי. ניתן למשוך כספי פיצויים ותגמולים שהופקדו על ידי מעסיקים קודמים מלבד המעסיק הנוכחי, ומשיכה זו עשויה להיות מחויבת במס בשיעור משמעותי. לכן, מומלץ להתייעץ עם מומחה פנסיוני לפני משיכת כספים פנסיוניים.

תכירו את מצמצמי השכר החדשים

לצד מאות אלפי המובטלים החדשים יש גם ברי המזל שעוד הצליחו לשמור על מקום עבודתם, אך חוו קיצוץ בשכר ובתנאים הסוציאליים. אלו מגמות שעשויות להשפיע רבות על השכר הממוצע במשק השנה וגם בזו שאחריה. השינויים הללו אינם רק מנת חלקם של שכירים זוטרים או של עובדים חדשים, אלא גם של הבכירים. כך לדוגמה בחברת הייעוץ דלוייט (Delloitte) הודיעו לעובדים הודעה מפתיעה: אף אחד לא יוצא לחל"ת. בהודעה של הפירמה לעובדיה נמסר כי הוחלט בשלב זה לקצץ בראש הפירמידה ברווחיהם ובשכרם של השותפים, ולא לפגוע בשכר העובדים.

המעסיקים והעצמאיים לא רואים את האור

אם השכירים עוד "נהנים" מרשת בטחון בסיסית בדמות קצבת הביטוח הלאומי, לצד התקווה שבתום המשבר יחזרו למקומות העבודה שלהם, חלק גדול מהעצמאים ובעלי העסקים חווים מציאות עגומה ומאתגרת יותר. חלקם יאלץ לסגור את העסק ולהיכנס לתהליך של חדלות פירעון ופשיטת רגל, בעוד אחרים, בעלי כיס עמוק יותר, יורידו את הראש, יחכו עד יעבור זעם וימתינו בסבלנות לפרטי התוכנית הכלכלית עליו הכריזה לא מכבר הממשלה.

ב- 30.03.2020 שר האוצר כחלון הכריז כי יינתן מענק של עד 14,000 ש"ח בשתי פעימות לעצמאים ובעלי עסקים שהכנסותיהם נפגעו כתוצאה מהמשבר. עד כה טרם פורסמו הנחיות רשמיות או קריטריונים לקבלת המענק. במקביל, שחרר משרד האוצר הודעה לפיה עסקים שנפגעו כלכלית מהמשבר, יקבלו פטור מתשלומי הארנונה, אולם גם כאן, טרם פורסמו תקנות בנדון. תקנות נוספות מדברות על דחייה בתשלומי הביטוח לאומי והמע"מ, כמו גם דחייה בהגשת הדוח השנתי לרשויות (נכון להיום אין דחיה בתשלומי המקדמות של מס הכנסה).

מעבר לכך, עצמאים העובדים במקצועות שחוו עצירה מוחלטת של הפעילות שלהם, כגון מרצים, שחקנים, ספורטאים, עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה אם כתוצאה מהתפשטות הקורונה, הם אינם מקבלים הזמנות למתן שירותיהם, ומוצאים את עצמם למעשה כמחוסרי עבודה.

ומה בדבר מעסיקים שאינם יכולים לקבל קצבת אבטלה? עובד עצמאי יכול בתנאים מסוימים למשוך כספים מתוך החיסכון הפנסיוני של עצמו, במידה ונאלץ לסגור את העסק או להפסיק את פעילותו באופן מוחלט. גובה המשיכה יכול להגיע עד ל-12,200 ש"ח לכל שנה שבה הפריש העובד כספים עבור הביטוח הפנסיוני של עצמו. במקרה כזה משיכת הכספים תהיה פטורה מתשלום מס.

הזדמנויות בצל המשבר

לצד ההבטחות של הממשלה לסיוע, העבירה בימים האחרונים רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון לממשלה ולמקבלי ההחלטות חמישה עוגנים מרכזיים שלדעתה יש לכלול בתוכנית הכלכלית המתגבשת של הממשלה. לדבריה: "עלינו ללמוד מהצעדים בהם נקטו מדינות שונות בעולם בהקשר לסיוע הכלכלי. בעוד בעולם הגדילו והעניקו חבילות סיוע המסתכמות במיליארדי דולרים, שמגיעות לסכומים העולים על 10% מהתוצר המקומי הגולמי, בישראל חבילות הסיוע בשלב זה הן אפילו לא אחוז אחד מהתמ"ג". לפיכך, הציעה שטרק לכלול בתוכנית הכלכלית של הממשלה את הצעדים הבאים:

1. "להתקין מנגנון פיצוי ושיפוי או קרן תשלומים בדומה לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים, כפי שנעשה בעתות מלחמה, וכן ב-2006 לאחר מלחמת לבנון השנייה, שאיפשר שני מנגנוני פיצוי אלטרנטיביים - תוספת של מנגנון פיצוי על שכר העובדים שממשיכים לעבוד, כולל עלויות מעביד בשיעור של 30% או לחילופין פיצוי והשלמת הכנסות על הירידה במחזור לעומת שנה קודמת.

2. "לדחות את כל הדיווחים והתשלומים למוסדות מס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ באופן מיידי עד סוף חודש יולי השנה לפחות. מה שיאפשר לעסקים מרווח נשימה, והתמודדות בשלב ראשון עם הנזקים שנגרמו כתוצאה מהמשבר.

3. "לוותר לחלוטין על דרישת ההון העצמי וכן לפעול להורדת הריבית הנדרשת בקרן להלוואות בערבות המדינה. לאור הדרישות של לשכת רואי חשבון וגורמים נוספים במשק, ועדת הכספים אישרה אתמול (ד') שורה של הקלות, ובעיקר הורדת ההון העצמי הנדרש ל 5% במקום 10%, מה שאכן מהווה הקלה , אבל בעת הזו יש לוותר לחלוטין על דרישת ההון העצמי וכן לפעול להורדת הריבית הנדרשת בהלוואות אלה, אשר אינה אחידה, והולכת ומתייקרת על ידי הבנקים בעקבות העלייה בסיכון, ונעה בין פריים פלוס 1.5% לבין פריים פלוס 3%".

4. "להחיל מדיניות ברורה לגבי הבנקים וחברות האשראי - יש לפעול לפיקוח של המדינה על הריבית על הלוואות של הבנקים לעסקים ואפילו לשקול סבסוד הריביות, מאחר ואנו רואים שיש מגמה לעלות את הריבית על הלוואות אלה, מה שמקשה עוד יותר על העסקים בתקופה זו. בנקים רבים מקטינים מסגרות אשראי, מעלים שיעורי ריביות ואינם נוקטים בהתחשבות המתבקשת לסייע לעסקים בשעת המשבר. בנוסף, על אף ההנחיות בתקנות שעת חירום בנושא שיקים ללא כיסוי, לפיהן בשל המצב אין להגביל חשבונות פרטיים ועסקיים בשל חזרה של שיקים ללא כיסוי, הרי שבפועל, הבנקים מעבירים את המידע על השיקים החוזרים בתקופה זו למערכת דיווח אשראי. לגבי חברות האשראי, קיבלנו פניות רבות על כך שהן מסרבות לבקשת עסקים להקפיא זמנית תשלומים, אשר הם גבו מלקוחותיהם באמצעות כרטיסי אשראי, כולל שירותים שהם אינם יכולים לתת כיום (כגון חדר כושר). חברות האשראי אינן מאפשרות להקפיא גביית תשלומים המתבקשת על ידי הגובה , ומחייבות במקרים אלה לבטל את ההתקשרות כולה מה שאינו אפשרי ועלול לפגוע עוד יותר בעסקים שגם כך מתקשים להתמודד עם המשבר".

5. "הקלת הנטל הרגולטורי להתמודדות עם משבר הקורונה - אחד הדוחות של מבקר המדינה רו " ח מתניהו אנגלמן, המתייחס להקלה והקטנת הנטל הבירוקרטי על המגזר העסקי, מקבל בימים אלה של משבר משנה תוקף. הקלה והקטנת הנטל הבירוקרטי בשגרה, מסייעים לעסקים להתפתח ולצמוח, אולם בתקופת משבר, הקלת הנטל תסייע לעסקים לשרוד. בתקופה זו מדובר בשאלה קיומית לרבים מהעסקים העומדים על סף קריסה. לכן, אני קוראת להקלה על התהליכים הבירוקרטיים באמצעי הסיוע להם אנו מצפים שיינתנו לעסקים על ידי הממשלה ועל ידי רשות המיסים, במסגרת התוכנית הכלכלית הצפויה להתפרסם על ידי הממשלה. בדו"ח מתייחס המבקר גם לכך שעסק נדרש לדווח לרשות המיסים בכמה דיווחים שונים, לפי מבחנים שונים, במועדים שונים ובממשקים שונים. וכן שבהקמת עסק יש לפעול מול רשות התאגידים, רשות המיסים וביטוח לאומי. וכי יש צורך לפעול לאיחוד פעילות מול ממשק מרכזי ולהשתמש ביותר ממשקים דיגיטליים".

דגשים אלה הועברו על ידי שטרק למשרדי הממשלה ולרשויות המקצועיות, ובהם משרדי האוצר, הכלכלה, החשב הכללי ורשות המיסים. כמו כן, השתתפה רו"ח שטרק, באמצעות אפליקציית זום, בדיון שהתקיים אתמול (ד') בוועדת הכספים בכנסת, אשר דנה בחלק מנושאים אלה.

ובתוך ים האתגרים ואי הוודאות, יש המצליחים לייצר לימונדה מהמשבר ולמצוא בו גם הזדמנויות. עסקים רבים בצעו התאמות דיגיטליות לעסק שלהם והפכו שירות פיזי לשירות אונליין. לדוגמה: שירותי ייעוץ ואימון פרונטליים שמועברים היום דרך שיחות צ'אט וידאו.

וירוס הקורונה משאיר יותר ויותר עובדים בבית ומאיץ את טרנד העבודה מרחוק, שעשוי להפוך לנורמה החדשה בשוק העבודה. בזמן שהחברות המספקות את הטכנולוגיה לעבודה מהבית נוסקות, עובדים ומעסיקים צריכים ללמוד דרכים חדשות לתקשר זה עם זה

בכתבה שפורסמה במגזין גלובס (05.03.20) מספרת קייט ליסטר, נשיאת חברת הייעוץ גלובל וורקפורס אנליטיקס, שכל דבר - משפעת עופות עד שיטפונות - גורם לעסקים ולרשויות ממשל לאמץ עבודה מרחוק. "זו נוטה להיות תגובה לאירוע זמני או פתרון טקטי לבעיה שוטפת", היא אומרת, ואז החברות מבינות שהן יכולות להפחית את עלויות הנדל"ן שלהן ואת פליטת הפחמן, והעובדים אוהבים לוותר על הנסיעות למשרד. "ברגע שהם עושים את זה, הם כבר לא פוחדים מהשינוי".

---

יש לכם שאלות נוספות?

אנחנו כאן לכל דבר ועניין.

מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il

להתקשר אלינו למספר: 02-5455445

או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור התיק הביטוחי שלכם -