לצד המרוץ המסחרי שמתנהל למציאת חיסון / תרופה לקורונה, חברות הביטוח יושבות על הגדר בניסיון להבין איך יראה עולם הביטוח בעוד שנה-שנתיים מהיום. מי ישתנה בתנאי הזכאות לביטוח בריאות? מי יתקל בסירוב? אלו מקצועות ואנשים ייחשבו כבעלי סיכון גבוה? הדבר היחיד שברור לכולם הוא שהרבה מאוד דברים הולכים להשתנות.
מאת: מערכת רכסים | 31.07.2020
תמונה: Unsplash
כולם מדברים על חיסון עתידי לקורונה כפתרון שיעזור להשכיח מאיתנו ולשים מאחורינו את אחת השנים המוזרות, המזיקות והבלתי צפויות שידעה האנושות מעולם. אלא שהדברים אינם חד משמעיים כל כך. גם אחרי שימצא החיסון, הנגיף עדיין יהיה כאן להישאר וגם אם נשים בצד את שאלת היעילות של החיסון העתידי ובאילו סוגים של קורונה הוא מטפל, צריך לקחת בחשבון שלא כולם מעוניינים / יכולים להרשות לעצמם להתחסן.
אין מה לעשות.. נראה שאת השנים הבאות נבלה יחד עם הקורונה ודברים רבים יהיו שונים מכפי שהכרנו. זו גם התובנה שמהדהדת במסדרונות חברות הביטוח שמנסות להבין איך להתמודד עם ההשלכות של הנגיף ושל הפתרונות המתגבשים לטיפול בו.
כולם מחפשים חיסון לקורונה – מי מוביל במרוץ?
מגזין הארץ פרסם לאחרונה כתבה מצוינת (עידו אפרתי מגזין הארץ), המתעדכנת מדי כמה ימים וסוקרת בצורה מקיפה את כל מה שקורה במרוץ אחר החיסון לקורונה, וכך נכתב שם: "חוקרים מרחבי העולם מפתחים יותר מ-165 חיסונים נגד נגיף הקורונה, ו-27 כבר נמצאים בניסויים בבני אדם. בדרך כלל נחוצות שנים כדי לחקור, לפתח ולבדוק חיסונים לפני שהם מגיעים אל בתי החולים והמרפאות, אך חוקרים רבים ממהרים כעת להפיק חיסון יעיל ובטוח עד השנה הבאה.
העבודה על החיסון החלה בחודש ינואר עם פיענוח הגנום של נגיף הקורונה החדש, והניסויים הראשונים בבני אדם החלו במארס. חלק מהניסויים ייכשלו, וחלק יסתיימו בלי תוצאה ברורה. אך מעטים עשויים להצליח בגירוי המערכת החיסונית כך שתפיק נוגדנים יעילים נגד הנגיף. כאן ניתן לראות כיצד מתנהל הליך הפיתוח, את החברות שהגיעו לשלב 2 של הניסויים הקליניים ואת מה שידוע על המחקר בישראל.
ישנם סך הכל חמישה שלבים לתהליך פיתוח החיסון:
· שלב קדם קליני - לפני ניסויים בבני אדם
· שלב ראשון - בדיקת בטיחות ומינונים
· שלב שני - הרחבת ניסויי הבטיחות
· שלב שלישי - מבחני יעילות בהיקף גדול
· אישור - החיסון ניתן לשימוש
נכון להיום ניתן למצוא 140 חברות בשלב הקדם קליני, 18 חברות בשלב הראשון, 12 חברות בשלב 2, 6 חברות בשלב 3 ואפס חברות בשלב האישור.
גם חברות הביטוח מחפשות להתחסן
חיסון למחלה הוא עניין מובהק של המדינה וההחלטה לרכוש או לא לרכוש אותו תלויה בה. המדינה היא גם זו שמממנת את הרכישה ועליה האחריות לספק אותו לכל אזרחי המדינה באופן שווה. נשמע אולי אוטופי, אבל חשוב להבין שיעילות החיסון אינה ידועה, עלולים להתפתח בעתיד סוגים שונים של קורונה שאינם ניתנים לחיסון ותמיד יהיו אנשים שלא יהיו מוכנים להתחסן. ועל כן החיסון הוא אולי הפתרון המועדף של כל הגורמים המעורבים במערכת הבריאות והביטוח בישראל, אבל הוא לא הפתרון היחיד שעומד על הפרק.
לצד החיסונים, רבים הם אלו שמנסים למצוא תרופה לנגיף. כאן נכנסים למשחק, לצד חברות התרופות, גם שחקנים מעולם הביטוח. שכן תרופה היא גם עניין של כיסוי וביטוח – האם התרופה תיכלל בסל הבריאות? במידה וכן, כל מי שירצה יוכל לרכוש אותה בעלות מסובסדת דרך הקופה. במידה ולא, על המטופל להיות מכוסה בביטוח פרטי הכולל גם כיסוי של תרופות שאינן בסל הבריאות, כדי לרכוש את התרופה בעלות מוזלת עם השתתפות עצמית או אפילו לקבל עליה החזר מלא.
ואולי בעתיד תהיה יותר מתרופה אחת לקורונה ואולי התרופה שנמצאת בסל הבריאות תהיה יעילה במידה מסוימת ואולי יהיו לה תופעות לוואי מסוימות, ובאותו הזמן בשוק תסתובבנה תרופות אחרות שאינן נמצאות בסל ומי שירצה לרכוש אותן, יאלץ לעשות זאת דרך חברת הביטוח.
נכון להיום חברות הביטוח, כמו רובינו, מעכלות את המציאות החדשה ומנסות להבין איך להתמודד איתה. נכון להיום אף חברה לא יצאה בהצהרה רשמית לגבי המדיניות שלה לגבי המחלה והשלכותיה. האם יהיה ניתן לבטח אנשים שחלו בקורונה? האם יהיו החרגות חדשות בעתיד הקשורות למחלה? איש לא יודע לומר, אבל כבר היום נרשמו מקרים בהם חברות ביטוח לא הסכימו לבטח אנשים שנדבקו בנגיף.
זהירות קופאית! מי יהיו המסוכנים החדשים?
חברות הביטוח יודעות לתמחר את השירות שלהם בהתאם לרמת הסיכון של המבוטח שמולם. כך לדוגמה אדם חולה לב או גברת עם נטייה לסוכרת ישלמו על הביטוח יותר מאדם בריא. לפי אותו העקרון, אדם שעובר בפירוק גגות אסבסט ישלם על ביטוח הבריאות שלו יותר מאדם בריא שעובד במשרד ממוזג, או לחילופין יאלץ לחתום על החרגות הקשורות לסיכון שיש לו לחלות בסרטן ריאות, בשל החשיפה לאסבסט במקום העבודה. אך כל ההגדרות האלו הולכות להשתנות.
בעולם פוסט קורונה יכול אדם הנמצא בתפקיד שבו הוא נחשף להרבה אנשים, להיות מוגדר כאדם שנמצא ברמת סיכון גבוהה. זה יכול להיות נהג אוטובוס, מאבטח או קופאית בסופר. בעולם פוסט קורונה יכול אדם שנדבק בנגיף, פעם אחת או יותר, ששהה בבידוד ובבית חולים, להיחשב כמבוטח בדרגת סיכון גבוהה.
נכון להיום לא שואלים בהצהרת בריאות את השאלה "האם היה לך קורונה?" אבל מאוד יכול להיות שבקרוב כן מאחר והמפקח על חברות הביטוח כבר אישר להוסיף את השאלה. במצב כזה, יכול לקרות מצב שבו אדם עונה "כן" ואז מחריגים לו השתלות שקשורות לריאות, מתוך מחשבה שהקורונה פוגעת במערכת הנשימה ומכיוון שאותו אדם נמצא בדרגת סיכון גבוהה, קיים סיכוי גבוה שבעתיד הוא יהיה זקוק להשתלת ריאה.
בשורה התחתונה אנו צועדים לעבר עתיד עם החרגות, שינויים ותוספות של מקצועות שלא היו בעבר. זו גם הסיבה לכך שחברות הביטוח מתמהמהות עם קבלת החלטה וקביעת מדיניות ברורה. במציאות כזו, ראוי שכל אחד ואחת יבדקו את מצב פוליסת הבריאות שלהם – עלויות וכיסויים – ויהיו עם היד על הדופק, כדי שיהיה מי שידאג להם ביום גשום.
יש לכם שאלות נוספות?
אנחנו כאן לכל דבר ועניין.
מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il
להתקשר אלינו למספר: 02-5455445
או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור התיק הביטוחי שלכם -
