לצד מטבעות דיגיטליים חדשים שצצים כמו פטריות אחרי הגשם ולמרות אינספור מומחים שמדברים בגנות המטבעות, הדיגיטליים בטענה שאין מאחוריהם יותר מאשר בועה שעתידה להתפוצץ, תחום הקריפטו יצר מהפיכה פיננסית שמאיימת לשנות את הסדר הפיננסי העולמי כפי שאנחנו מכירים אותו היום. עד לאן עתיד התחום הזה להגיע ומה צפוי לנו בעתיד? על כך בכתבה השלישית והאחרונה בסדרה.
מאת: מערכת רכסים | 26.05.2021
תמונה: Unsplash
מטבעות קריפטו כמו ביטקוין, אתר ודוג'קוין עלו בשנה החולפת לגבהים שמשקיעים מעטים חשבו שיגיעו אליהם לפני שנה. הודות לשלישיית המטבעות המובילה הזו, הערך של כל שוק הקריפטו תפח ליותר מ־2 טריליון דולר, לעומת 260 מיליארד דולר לפני שנה. הדוג'קוין לבד (מטבע קריפטו שנהגה כבדיחה אך בכל זאת עלה השנה ביותר מ־10,000%), עם שווי שוק של כ־67 מיליארד דולר - שווה יותר מ־75% מהחברות הרשומות במדד S&P 500. העלייה כל כך נמרצת שאפילו המשקיעים האופטימיים ביותר שואלים: האם היא יכולה להימשך?
הקריפטו נתקל במחסומים
מתוך גלובס (21.5.21): למרות הכניסה לשוק, הביטקוין נאבק למצוא שימוש חוץ מאשר ככלי לספקולציה. ישנם צופי תעשייה שאומרים שהוא חייב לתפוס תאוצה כצורת תשלום על מנת להפוך ליותר נפוץ. להוציא אותו אינו דבר קל, והשימוש בו לרוב מוגבל לרכישות ברמה גבוהה. אחד מהחסמים: עמלות על העברות המובנות בקוד של הרשת, והן משתנות על פי התעבורה. משתמשים משלמים עמלות גבוהות יותר על מנת להעביר את העסקאות שלהם לראש התור. הסכומים האלה הרקיעו שחקים במקביל לכך שמטבעות הקריפטו הפכו לפופולריים והגבילו את ההיגיון של לעשות בקריפטו עסקאות קטנות או בינוניות.
הרבה מהחברות שחשפו לאורך השנים תוכניות לקבל תשלומים בביטקוין אחר כך מסמסו את התוכניות האלה בשקט. גם מאסק צייץ ביום רביעי בטוויטר שטסלה תפסיק לקבל תשלומים בביטקוין על רכישות כלי רכב חשמליים.
מאסק הצביע על אתגר אחר אתו מתמודדת התעשייה: חששות לגבי ההשלכות הסביבתיות של כריית מטבעות קריפטו.
הביטקוין מסתמך על מחשבים שונים המתחרים לפתוח מטבעות חדשים על ידי פתרון חידות מתמטיות המשמשות לאבטחת הרשת, תהליך הידוע ככרייה. תוצר לוואי של הטיפוס של הביטקוין כלפי מעלה הוא שיותר מחשבים מתחרים על השגת מטבעות חדשים, והרווחיות של הכרייה הכפילה עצמה מתחילת השנה. זה הוביל לחששות שלעליית הביטקוין עשויה להיות השפעה סביבתית גדולה יותר של משל מטבעות קריפטו אחרים, כאשר יותר מחשבים משמשים לחיפוש ביטקוין ומשתמשים ביותר חשמל מאשר בעבר.
הקלות הבלתי נסבלת של הקריפטו
לרשימת החסמים וההתנגדויות למטבעות דיגיטליים, אפשר להוסיף גם את הקלות היחסית שבה ניתן לייצר ולרשום מטבעות דיגיטליים חדשים בשוק. מתוך דה מרקר (22.5.21) כך מתאר ג'ו ויזנטל כתב רשת בלומברג את המפגש שלו עם מטבע דיגיטלי חדש: "ישנה תופעה שחוזרת על עצמה בשוק הקריפטו: לאחר שהשוק ממצה את העליות, אנשים מתחילים לייצר מטבעות משלהם כדי לעמוד בביקוש הבלתי נגמר לדברים חדשים להמר עליהם.
מוקדם יותר השבוע, לאחר שהבעתי עניין בנושא בטוויטר, מישהו השיק מטבע והפך אותו לסחיר בתוך 45 דקות. לאחר מכן התברר לי כי התהליך כולו אפילו מהיר יותר מזה. היום בבוקר (שבת) פנו אלי שני אנשים דרך טוויטר, AutomataEmily ו-Deli Gong, שניהם מסינגפור. יצרנו קשר בזום והם הראו לי כיצד הם יוצרים מטבע שנקרא וורט (WART) ורושמים אותו בבורסה המבוזרת PancakeSwap בתוך פחות מעשר דקות.
התהליך כולו, החל מבחירה של כמה פרמטרים - שם המטבע, מספר המטבעות שיווצרו, הזנת "בריכת הנזילות" (בורסות מבוזרות זקוקות להן כדי לפעול באופן תקין), והפיכת המטבע לסחיר באופן תיאורטי - לקח כמה דקות בלבד. אם יש לכם קשר למשפיענים, זה השלב שבו הייתם מנסים לגרום להם לפמפם את שמו של המטבע ברשתות.
אמילי ודלי (אלה שמות בדויים, דרך אגב), כאשר אינם מפגינים את יכולותיהם ביצירת מטבעות-ממ (memecoin) באמצעות הזום, הם עובדים על פרויקטי תשתית רציניים יותר באקוסיסטמה של רשת אתריום.
אחד הפרויקטים שלהם הוא Automota Network, שנועד להגביר את הפרטיות במסחר בקריפטו. הרעיון הבסיסי הוא שבכל מערכת מבוססת בלוקצ'יין, כל הפקודות הן פומביות. התהליך כולל תור שבו הפקודות ממתינות לפני שהן מעובדות על ידי הכורים. משום שהרשת פומבית לגמרי, סוחרים מהירים יכולים לזהות הזדמנויות לבצע הטרמה (Front running), ולנצל את הפער הזה בין התור לביצוע. מטרת העבודה של השניים היא למצוא דרכים כדי למנוע את זה.
מסתבר שגם למטבע דיגיטלי יש שני צדדים
למרות הסקפטיים והמקטרגים, יש מי שמאמין שאחרי ששוק המטבעות הדיגיטליים יתייצב ויגובה בתקנות והגבלות שיאפשרו לו לפעול בצורה יציבה ומבוססת והוא יהפוך להיות הזהב הבא... לא פחות.
מתוך דה מרקר (23.5.21): שר האוצר האמריקאי לשעבר, לורנס סאמרס, אמר כי מטבעות דיגיטליים יכולים להיות חלק מהשווקים הגלובליים בתור "זהב דיגיטלי", אפילו אם החשיבות שלהם בכלכלות תישאר מוגבלת. סאמרס אמר לבלומברג בסוף השבוע כי מטבעות דיגיטליים מציעים חלופה לזהב בעבור אלה שמחפשים נכס "נפרד ומופרד מפעילות היומיומית של ממשלות". הוא הוסיף כי "זהב היה הנכס העיקרי מהסוג הזה במשך תקופה ארוכה. לקריפטו יש סיכוי ליהפך לנכס מוסכם שאנשים יכולים לברוח אליו כשהם מחפשים מקום בטוח לשים בו את הונם. הניחוש שלי הוא שהקריפטו כאן כדי להישאר, ככל הנראה בצורה של זהב דיגיטלי".
אם השווי של המטבעות הדיגיטליים יהיה אפילו שליש מהשווי הכולל של הזהב, "זאת תהיה עלייה משמעותית לעומת הרמות הנוכחיות", אמר סאמרס. "לכן יש סיכוי טוב שהקריפטו יהיה חלק מהמערכת למשך זמן רב".
לדברי סאמרס, המטבעות הדיגיטליים אינם חשובים לכלכלה הכוללת, ולא סביר שאי־פעם יהיו המטבעות העיקריים שבהם משלמים. סאמרס הוסיף כי ממשל ביידן נע בכיוון הנכון כשהוא מבקש מחברות לשלם יותר מס ואמר כי על הבנק הפדרלי להיות מודע יותר לאיום האינפלציה.
מדינת ישראל מציגה: שקל דיגיטלי
ואם כבר בממשלות עסקינן, בנק ישראל נערך להשקת "שקל דיגיטלי". על פי דה מרקר (נתי טוקר 11.5) עדיין לא ידוע מתי המטבע ייכנס לשימוש, אבל הבנקים המרכזיים בעשרות מדינות מקדמים מהלכים דומים, להשקת מטבעות קריפטו בגיבוי הבנק המרכזי (CBDC).
במודל שהציג הבנק להערות הציבור, היחס בין השקל הדיגיטלי לשקל ה"רגיל", במזומן או בחשבון בנק, יהיה אחד לאחד - שווי השקל הדיגיטלי יהיה בדיוק כמו שקל "רגיל". הבנק לא יתפעל בעצמו את המטבע הדיגיטלי אלא יאפשר לספקים פרטיים להציע את השירות ללקוחות.
ההבדל המהותי בין מטבעות קריפטו אחרים לזו שמציעה מדינה, לצורך הדוגמה: מדינת ישראל, הוא שמטבעות הקריפטו המצויים כיום בשימוש, כמו הביטקוין, אינם מנוהלים על ידי גורם מרכזי, כגון מדינה ריבונית. רוב המדינות אינן מכירות במטבעות אלה. מנגד, מטבע דיגיטלי שמושק על ידי בנק מרכזי אמור להיות מפוקח ומנוהל על ידי גורם אחראי, ומאפשר יציבות ורמת ודאות גבוהה יותר – בניגוד למטבעות קריפטוגרפיים שסובלים מתנודתיות רבה. בנק מרכזי ששולט במטבע יכול להרחיב את כמות הכסף בהתאם למדיניות מוניטרית וצרכים של מדינה ריבונית, בעוד במטבע קריפטוגרפי לא ניתן לנהל זאת מלמעלה אלא רק בפעולות מסחר בין המשתמשים.
בבנק ישראל סבורים כי למהלך של השקת מטבע דיגיטלי יש תועלות רבות. הוא יאפשר אמצעי תשלום בטוח ונוח בכלכלה שתהפוך להיות יותר ויותר גלובלית. מהלך כזה גם ישרת את צורכי הכלכלה העתידית, למשל לתשלומים חכמים. הכסף הדיגיטלי גם יכול לשמש תחליף למערכות התשלומים הנוכחיות לעת חירום או תקלה. בנוסף, שימוש בשקל הדיגיטלי עשוי להפחית את השימוש במזומן ויסייע למאבק בכלכלה השחורה.
גיבוש המודל נעשה על בסיס מסקנות צוות פנימי שהוקם בבנק ב-2017. תהליך ההשקה עצמו צפוי להיות ארוך ולהימשך כמה שנים, אם בכלל יצא אל הפועל. בבנק ישראל מדגישים כי לא הוחלט עדיין על הנפקת מטבע דיגיטלי, אבל סבורים כי יש למהר את המסקנות וגיבוש הנושא כדי להיערך גם לתחרות בינלאומיות, אם אכן יושקו מטבעות כאלה על ידי בנקים מרכזיים אחרים בעולם ותתפתח תחרות בתחום.
לסיכום, נראה שתחום המטבעות הדיגיטליים הוא כאן להישאר ורק עתיד לשנות פנים, בוודאי יותר מפעם אחת. הפוטנציאל העסקי והמסחרי שלו גורם לגופים הפיננסיים המוסדיים לקחת אחריות על התחום הפרוץ הזה ולהעביר אותו מצדדים אפורים וספקולטוריים, לשוק אמיתי, מוסדר ובעל ערך. איך יראה השוק הזה, מי ישלוט בו ואילו בועות חדשות יצוצו אחרי שהממסד ישתלט עליו? ימים יגידו.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא ומומלץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני ו/או פיננסי מוסמך עם רישיון.
יש לכם שאלות נוספות?
אנחנו כאן לכל דבר ועניין.
מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il
להתקשר אלינו למספר: 02-5455445
או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור תיק הביטוח החיסכון והפנסיה שלכם -
