איך משפיעה מערכת בחירות שלישית על הכלכלה הישראלית?

שגרת בחירות חוזרת ונשנית עלולה לגרום להעמקת הגרעון ולהשפיע על הכיס של כולנו. מצד שני, בהיעדר קבלת החלטות, גם הצעות חוק בזבזניות ורגולציה מיותרת נחסכו מאיתנו. כמה זה עולה לנו ומה זה עושה לכיס שלנו? בכתבה שלפניכם.

מאת: מערכת רכסים | 12.03.2020


מערכות בחירות הן עניין יקר כשלעצמו. אם להתבסס על מערכת הבחירות האחרונה, העלות הישירה של מערכת הבחירות עצמה, היא כ-706 מיליון שקלים בסך הכל. לכך יש כמובן להוסיף את העלות הכרוכה ביום חופש הקבוע על פי חוק ביום הבחירות – עלות המוערכת בכ-1.5 מיליארד ₪ בגין אבדן התוצר למשק ביום עבודה.


השנה האחרונה נשרפה על שלוש מערכות בחירות שלא הביאו לפתרון הפלונטר. עוד לפני הקורונה, היה ברור שהממשלה הבאה תידרש להתמודד גרעונות תקציביים גדולים ודרישות תקציביות גדולות של מערכת הביטחון למימוש התכנית של צה"ל, מערכת הבריאות, הסכמי שכר וכמובן תקציבים קואליציוניים.


המצב השלטוני בישראל בעייתי מאוד מבחינה כלכלית ורבות דובר על כך שהיעדר ממשלה קבועה גורם לשיתוק. אך מהו בעצם השיתוק הזה? נכון שביומיום המדינה מתפקדת, פקידי הממשלה באים כרגיל לעבודה, והעיריות ובתי הספר מתפקדים כרגיל (כל עוד לא התקבלה הנחיה של מש


רד הבריאות להפסיק התקהלויות בגלל הקורונה) אבל מתחת לפני השטח יש לסיטואציה הבעייתית הזאת לא מעט השלכות. בתקציב הנוכחי של ממשלת מעבר אין מי שיקדם רפורמות והסטטוס קוו הוא – תקוע. הנה מה שצופים המומחים לשנה הקרובה - איך מערכות הבחירות תוקעות את המדינה והיכן הן דווקא יכולות להועיל?



האשראי שלנו בסכנה


בכתבה שפורסמה באתר Ynet (עירית אבישר 02.03.20) ערב הבחירות השלישיות, נכתב כי הכלכלה הישראלית היא יציבה וחזקה בסך הכל, אבל אי יציבות פוליטית יכולה להיות טריגר להפחתת דירוג - מה שעלול לייקר את גיוס החוב של מדינת ישראל. אף שאנחנו כבר אחרי שלוש מערכות בחירות, נראה שבינתיים סוכנויות הדירוג סבלניות כלפי ישראל - ונותנות לנתוני המאקרו החיוביים יותר משקל מלחוסר היציבות הפוליטית. לא בטוח שבמערכת בחירות רביעית זה יימשך.


בספטמבר, מעט אחרי תוצאות מערכת הבחירות השנייה, פרסמה מודי'ס הודעה לגבי ישראל. בסוכנות הדירוג אמנם היו חיוביים עדיין כלפי המשק הישראלי, אך בצורה מנומסת כתבו כבר אז כי "כישלון בהרכבת הממשלה יסכן את פרופיל האשראי של ישראל". הניסיון להקים ממשלה אכן כשל, ובכל זאת הדירוג של ישראל לא נפגע, אך האם הסוכנויות ימשיכו להבליג גם נוכח בחירות רביעיות?


נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס לנושא הזה בראיון שנתן באחרונה ל-ynet, ואמר: "חברות הדירוג לא ימהרו להוריד את דירוג האשראי של ישראל. הן מאמינות כי מדיניות האחריות הפיסקלית תימשך, וכי כשתקום ממשלה, היא תטפל בנושאים שצריך. עם זאת, ככל שאי הוודאות הפוליטית נמשכת, באופן טבעי עלולים לעלות ספקות".

מצב כזה של ירידה בדירוג האשראי, עלול לגרור כדור שלג שיבוא לידי ביטוי בעליית מחירים ובירידת שערים.



מחירי הנדל"ן צפויים לעלות


שוק הנדל"ן הוא שוק רגיש בלאו הכי בישראל ובשנים האחרונות נדמה שיש יד מכוונת שעוזרת לשוק להתייצב. התחושה הזו היא זו שגרמה במידה רבה לרוכשים לשבת על הגדר ולהמתין להחלטות ולרגולציות, מה שגרם לקיפאון ואף לירידה קלה במחירי הדיור.


בהיעדר ממשלה, חזרו הרוכשים לשוק ובהתלהבות יתרה. 2019 הייתה שנת שיא בשוק המשכנתאות, וגם 2020 נפתחה במלוא העוצמה, עם משכנתאות בהיקף גבוה ב-15% לעומת התקופה המקבילה. ככל שתימשך אי הוודאות הפוליטית, יבינו עוד קונים פוטנציאליים כי לא צפוי שינוי בענף בתקופה הקרובה, יחזרו לשוק, והמחירים, שכבר שבו לעלות בחודשים האחרונים, יקבלו דחיפה נוספת.



הגירעון דווקא עשוי להיבלם


למרות העלויות הגבוהות ותסריטי האימה, בפועל יש מי שיודע להציג תמונה שונה. גם לפני הבחירות הקודמות, שנערכו לפני כחצי שנה, השוק לא הציג דריכות יוצאת דופן. לאחריהן דווקא נרשמה מגמה חיובית בבורסה בתל-אביב, שיוחסה אמנם לכך שלא היו הפתעות בבחירות ולכך שנרשמו עליות בכל הבורסות בעולם.


אלא שהסוגיה הכלכלית הכי בוערת בשנה החולפת היא העלייה בגירעון והדרך לטפל בה היא על ידי קיצוץ הוצאות והעלאת מיסים. ממשלת מעבר לא יכולה להוביל צעדים כאלה, אך מתברר שיש לסיטואציה הזאת גם יתרונות.

המדינה עברה בשנת 2020 לתקציב של 1/12 - תקציב חודשי המבוסס על התקציב הקודם - מה שאומר שאין תוספת בהוצאות, למעט מקרים חריגים. התוצאה: ינואר הסתיים בעודף תקציבי של 5.9 מיליארד שקל, שמשמעותו ירידה בגירעון השוטף.


עוד בכתבה שפורסמה באתר Ynet (עירית אבישר 02.03.20) התראיין פרופ' עומר מואב, מהמרכז הבינתחומי הרצליה ואוניברסיטת וורוויק הבריטית ואמר: "בשנים האחרונות חגג פה פופוליזם כלכלי, וזה יצר גירעון מבני. גם עכשיו המפלגות ממשיכות לפזר הבטחות נדיבות, הן כחול לבן ומפלגות השמאל, אבל גם הליכוד וניר ברקת מפזרים הבטחות, שמימושן, פירושו גידול בהוצאות. כל עוד הממשלה תמשיך להיות ממשלה זמנית, אי־אפשר לממש את ההבטחות האלו. לכן מי שבגישה שמרנית ואחראית, ונרתע מהגדלת הגירעון, דווקא רואה בממשלה הזמנית דבר מצוין".


עד לסיום כתיבת שורות אלה לא נמצא רוב לקביעת הממשלה הבאה של ישראל. אנו מאחלים שהמציאות הזו תשתנה לטובה ותימנע מאיתנו מערכת בחירות רביעית.


יש לכם שאלות נוספות?

אנחנו כאן לכל דבר ועניין.


מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il

להתקשר אלינו למספר: 02-5455445

או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור התיק הביטוחי שלכם -

כתבות

  • Facebook
  • Twitter
  • Instagram
  • Google+

הרשמו למגזין הדיגיטלי של רכסים ונעדכן אתכם (פעם בחודש) בכל מה שמעניין בתחום הביטוח והפיננסים

  • Instagram - White Circle
  • LinkedIn - White Circle
  • Facebook - White Circle

פעולות

טלפון: 02-5455445

פקס: 02-5455446

הרצל 122, ירושלים

א-ה  09:00-17:00

  • Facebook - White Circle
  • Instagram - White Circle
  • LinkedIn - White Circle

 רכסים סוכנות לביטוח בע"מ

לחמי סוכנות לביטוח בע"מ

  • Facebook - White Circle
  • Instagram - White Circle
  • LinkedIn - White Circle
צריכים עזרה?