האם הפנסיה שלנו תממן שיקום תשתיות ועסקים קטנים?

הרפורמה אותה מקדם משה ברקת, הממונה על חברות הביטוח, עשויה לסייע במשבר הכלכלי ולעודד השקעות בשוק המקומי על חשבון השקעות בחו"ל, אבל אליה וקוץ בה: מדובר בתוכנית עם ניגודי אינטרסים שעשויים להחזיר את המדינה 40 שנה אחורה...

מאת: מערכת רכסים | ;13.01.2021

תמונה: Unsplash


כפי שפורסם באתר דה מרקר (סמי פרץ 11.01.21) משה ברקת מקדם רפורמה שתאפשר ליותר כספי פנסיה לזרום לפרויקטי תשתיות ולעסקים קטנים ובינוניים. למעשה, הרעיון הזה מתגלגל עוד לפני הקורונה ומטרתו לבטל מגבלות שמוטלות על כספי החיסכון הפנסיוני שמנוהל בשוק, ולאפשר לחלק גדול יותר ממנו לממן השקעות בתשתיות ובעסקים קטנים ובינוניים.


על פניו נשמע כמו תכנית טובה ובאמת יש בה יתרונות רבים. בראיון למגזין דה מרקר ברקת העריך כי שינוי המגבלות עשוי להזרים כ–100 מיליארד שקל של השקעות לטובת פרויקטי תשתית ועסקים בינוניים וקטנים. תשתיות כמו פרויקט המטרו של גוש דן (שעלותו מוערכת ב–150 מיליארד שקל). ומה לגבי מימון לעסקים? הגופים המוסדיים אמנם עוסקים במימון כבר שנים רבות, אך אין להם מערכי אשראי מיומנים לטיפול בעסקים קטנים ובינוניים, וספק אם הם יקימו כאלה דווקא בתקופת המשבר הנוכחית. כוונת רשות שוק ההון היא לעסקים שיש להם מחזורי מכירות של 20–100 מיליון שקל בשנה.


כך או כך, התכנית של ברקת אמורה לצמצם את היקף ההשקעות מעבר לים שנעשות באמצעות כספי הפנסיה שלנו ומנגד לתת זריקת עידוד למשק ולשקם את שוק העבודה שאיבד מאות אלפי מקומות עבודה רק בשנה החולפת. כספי הפנסיה בהחלט יכולים לקחת חלק בהליך השיקום הזה, בתנאי שזה לא יגרום להגדלת ריכוזיות וניגודי עניינים. ופה נעוץ גם הקוץ באליה של ברקת.



האם חברות הביטוח יהיו הבנקים של שנות ה-80?

כפי שכתב סמי פרץ (דה מרקר 13.01.21): נכון להיום קיימת מגבלה על אחוז ההון של כספי העמיתים המופנה להשקעה והתוכנית של ברקת נועדה להגדיל את המגבלה הזו מ–20% ל–49% ובלבד שמדובר בפרויקט תשתית או בעסק בינוני או קטן (כיום זה אפשרי רק בפרויקטי נדל"ן). אותם עסקים יוכלו לקבל אשראי וגם השקעה ישירה בהונם (אקוויטי) — אך לא בטוח שזה רעיון טוב. כשגוף שעיסוקו מימון מעמיד אשראי וגם משקיע בחברה הדבר עלול לגרום להטיה בקבלת החלטת מימון ולהקצאת מקורות לא יעילה. זו הייתה אחת הבעיות החמורות של הבנקים בזמנו, כשהם סיפקו לחברות שבשליטתם אשראי ישיר, והשקיעו בהן באמצעות קופות הגמל שבהן הם שלטו. זהו סוג של גילוי עריות פיננסי שמזמין רק צרות.


האם ניתן לפתור ניגוד אינטרסים שכזה? ברקת מנסה להעביר מתווה שמפצל את האחריות בין ועדת השקעה של הנוסטרו לוועדת השקעה של כספי עמיתים. או לחילופין למנות ועדה חיצונית שתמנה את חברי ועדת ההשקעות ותפקח על פעילות תקינה של חלוקת ההשקעות. נכון להיום אין עדיין גרסה סופית של המתווה, אך ברקת מכוון לכך ש–100% מחברי ועדת ההשקעה של העמיתים יהיו נטולי זיקה לגוף המוסדי. אלא שגם זה יוצר בעיה אחרת — המצב הזה מסיר מהגוף המוסדי אחריות על ניהול כספי העמיתים, ומעביר אותה לוועדת ההשקעה שנבחרה על ידי ועדה חיצונית.


לדברי פרץ: יש כאן יוזמה מעניינת שבאה בתזמון נכון מאחר ומשבר הקורונה מחייב גיבוש מדיניות רחבה לעידוד השקעות מכל הסוגים, כדי לאפשר למשק להתאושש ולצמוח, וכדי לשקם את שוק העבודה שאיבד מאות אלפי מקומות עבודה. כספי הפנסיה יכולים ליטול חלק בהליך השיקום הזה, בתנאי שזה לא יגרום להגדלת ריכוזיות וניגודי עניינים. נוכח מצב הקואליציה, סביר יותר שזה יאושר לאחר הבחירות ב–2021 וגם אז, זה לא יעבור בקלות, בעיקר בגלל החשש משני עניינים: ניגודי העניינים החריף, חוסר היכולת להפריד בין ניהול כספי נוסטרו לעמיתים למרות המנגנונים שברקת מציע, והחשש שמא מהלך כזה יהפוך את חברות הביטוח לטייקונים או הבנקים החדשים.



איפה זה שם את הכסף שלנו?


הצעד הזה שהממונה על שוק ההון מעוניין לקדם, יכול לעזור במימון תשתיות, אבל הוא לא אמור להשפיע על הפנסיה שלנו - לא לתרום לה, אך גם לא לפגוע. מה הכוונה? בקרנות הפנסיה נמצאים מיליארדי שקלים וכדי להבטיח פנסיה עתידית לכל אחד מאתנו, צריך להשקיע את הכסף הזה בכל מיני אפיקים שיישאו תשואה. אלו אפיקים? בשביל לזה יש תקנות וחוקים מאחר ואם חברות הפנסיה ישקיעו בכל מיני אפיקים מסוכנים, גם הפנסיות שלנו יהיו בסכנה.


מצד שני, נחמד לחשוב שערמת הכסף הזו יכולה להיות מושקעת בתשתיות מקומיות ולעזור לעסקים קטנים. הגדלת ההון המצטבר הזה עבור נכסים מקומיים היא מבורכת ובתנאי שממזערים עד כמה שניתן ניגוד אינטרסים וריכוזיות ומקפידים הקפדה יתרה על כך שהפנסיות העתידיות שלנו לא יהיו בסיכון גבוה. האם כך יהיה המצב עם היוזמה של משה ברקת? ימים יגידו.




האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא ומומלץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני ו/או פיננסי מוסמך עם רישיון.



יש לכם שאלות נוספות?

אנחנו כאן לכל דבר ועניין.


מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il

להתקשר אלינו למספר: 02-5455445

או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור תיק הביטוח והפנסיה שלכם -