הקורונה והפנסיה שלנו – מי נפגע ומי יכול דווקא להרוויח מהמצב?

מצד אחד.. הקורונה עשויה לפגוע בפנסיה שלנו ואפילו לסכן את עתידנו, במיוחד עבור מי ששולח יד לחסכונות לטווח ארוך בכדי לשרוד את התקופה; מצד שני – יש מגזר שלם של אנשים (רמז: עובדים מהבית) שיכולים דווקא עכשיו לשפר את התנאים. איך זה קורה? על כך בכתבה הבאה.

מאת: מערכת רכסים | 14.10.2020

תמונה: Unsplash


נתחיל, במחילה, מהחדשות הרעות: עובדה ידועה היא שתקופות של משבר פוגעות לעיתים רבות בחסכונות שלנו, משתי סיבות עיקריות: האחת קשורה למצב בשווקים. במקרים רבים שוק ההון חווה ירידות שערים שפוגעות בכספם של המשקיעים, במקרים אחרים יכולה להתפתח אינפלציה שתפגע בערך הכסף. הסיבה השנייה נעוצה בהתנהגות שלנו הצרכנים – משקיעים שיעדיפו להוציא את הכסף במצב של הפסד מחשש לקריסה של הבורסה, חוסכים שנמצאים במצב של אי וודאות כלכלית ופגיעה בפרנסה ויעדיפו להוציא כסף מחסכונות לטווח ארוך – פנסיות, קרנות השתלמות וקופות הגמל – מתוך רצון להתמודד עם המציאות הלא פשוטה.


קל יותר לעשות זאת, כשהמדינה עצמה מעודדת לכך. כיום, לדוגמה, ניתן למשוך 45 אלף שקל מקרן ההשתלמות הלא־נזילה, ללא תשלום מס. ההקלה אולי נועדה לסייע לאזרחים באופן מיידי בשעת משבר, אך תתורגם לפגיעה קשה בסכומים שיעמדו לזכותם בעת הפרישה.


מגזין דה מרקר (אסא ששון וג'ניה וולינסקי 12.08.20) ציין שישה איומים שונים על החיסכון לטווח ארוך, שהתחדדו בימי קורונה. הנה הם לפניכם:

1. תחלופת מקום עבודה - כיום, היחס בין הקצבה הפנסיונית לבין ההכנסה לפני היציאה לפנסיה הוא כ–40%. כלומר, מי שהשתכר 10,000 שקל בחודש לפני יציאתו לגמלאות יקבל קצבה פנסיונית של 4,000 שקל. היחס הזה צפוי לרדת עוד יותר בעשורים הבאים, בעיקר בגלל הרגלי העבודה והנאמנות הקצרה יחסית של דור ה-Y וה-Z למעסיקים ולמקומות עבודה, עובדה המשפיעה על הפנסיה ועל ההפרשות. אם לא די בכך, מאז פרוץ משבר הקורונה בישראל בתחילת מארס, כמיליון וחצי ישראלים הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) או פוטרו, מה שהפסיק את הפקדותיהם לקרן הפנסיה.

2. קללת העצמאיים - הבעיה חמורה עוד יותר אצל מי שעובר מסטטוס של שכיר לעצמאי ולצד הגידול המתמיד בפרילנסרים בעולם כולו, הקורונה רק חידדה את המגמה הזו עוד יותר. ועל אף שיש חוק שמטיל על העצמאים חובה להפריש לפנסיה, הסכומים שאותם הם מחויבים להפריש קטנים יחסית, ולא ייצברו לפנסיה משמעותית.

3. הריבית אפסית וגם התשואה - הריביות לטווח קצר, ובהדרגה גם אלה לטווח ארוך, הן נמוכות — והמשבר הנוכחי רק יחמיר את הבעיה; ריביות אלה יהיו נמוכות יותר ויישארו נמוכות מאוד זמן ממושך", אומר ערן פלג, מנהל ההשקעות הראשי בקרן קלריטי קפיטל למגזין דה מרקר ומוסיף כי "המשבר הכלכלי מחייב סיוע ממשלתי, ונכון למדינה לנהל מדיניות פיסקלית אנטי־מחזורית, הכוללת גידול בגירעון. רבות מהמדינות נוהגות כיום באופן דומה. הגירעון של היום, שממומן באמצעות חוב, יבוא על חשבון העתיד — ישראל תצטרך להחזיר את הכסף שלוותה. ואולם, מעטים חושבים על פגיעה עתידית נוספת, שתגיע דרך הפגיעה בפנסיה של הציבור".

4. פנסיה היא לא בנק - פעמים רבות, החוסכים מתייחסים לחיסכון הפנסיוני כבנק שממנו ניתן למשוך כספים בעת הצורך. יש חוסכים שמושכים את כספי הפיצויים בעת עזיבת מקום העבודה, ובכך מפחיתים כ–40% מהפנסיה שלהם. פתרון נפוץ נוסף הוא נטילת הלוואה על חשבון הפנסיה, בייחוד בעיתות משבר, כשהתנאים בהלוואה כזו לרוב טובים ביחס לאלטרנטיבות כי כספי הפנסיה הם הבטוחה עבורה. ואולם בהלוואות מסוג זה, בעיות בפרעון מעמידות את כספי הפנסיה בסכנה.

5. לביטוח הלאומי יגמר הכסף - עוד לפני משבר הקורונה, דובר לא מעט על כך שבעוד כ–30 שנה, הוצאות המוסד לביטוח לאומי יהיו גבוהות יותר מהכנסותיו — דבר שיקשה עליו להמשיך לשלם קצבאות. כלומר, בני 37 ומטה שמפרישים כיום משכרם לביטוח הלאומי עלולים להישאר בלי קצבת סיעוד או קצבת זקנה. כעת, אחרי עשרות מיליארדי שקלים ששולמו כדמי אבטלה למיליון ישראלים ויותר שאיבדו את עבודתם על רקע המשבר — נראה כי הדד־ליין לקריסת הביטוח הלאומי התקרב עוד יותר.

6. האחריות היא שלנו - במשך שנים הממשלה בישראל לקחה על עצמה את האחריות לחיסכון הפנסיוני. ב–2003 הוציא שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, את המדינה מהאג"ח המיועדות וב–2005 הוא הקים את ועדת בכר שהוציאה מהבנקים את החיסכון הפנסיוני. המשמעות היא שהאזרח הוא זה שאחראי על החיסכון הפנסיוני שלו ומי שלא יחסוך לפנסיה וימצא את עצמו כפנסיונר עני, שיישא בהשלכות.

לפי המודל הזה אנו נתונים לחסדיהם של יועצים, משווקים וסוכנים שמוכרים לנו פנסיה שמהולה בהרבה אינטרסים אישיים. הרפורמה שאמורה לסייע לחוסכים היא רפורמת הסוכן האובייקטיבי, שרשות שוק ההון מנסה לקדם כבר שנים. לפי המודל הזה, הסוכנים יקבלו עמלה זהה על שיווק כלל המוצרים, כך שלא יהיה להם אינטרס כספי להמליץ על מוצר של חברה כזו או אחרת.


מתופעות הלוואי של הקורונה: שיפור ביכולות הפנסיונית

והנה סופסוף אנחנו מגיעים לחדשות הטובות.. בראיון למגזין דה מרקר (ג'ניה וולינסקי 11.10.20) דיבר פרופ' קנת מישל, שלימד בחוג למימון באוניברסיטת העיר ניו יורק במשך יותר מ–20 שנה, שהקורונה תשנה את שוק הפנסיה, ושהמעבר לעבודה מהבית הוא נקודת מפנה שתגרום לפתיחה מחדש של התחרות בקרנות הפנסיה.


פרופ' מישל מדבר על השיטה שאפשרה לספק לכל שוק העבודה, הן במגזר הציבורי והן הפרטי, פוליסות פנסיה. הקומבינה הייתה שחברת הביטוח ביקשה מהמעסיק לעודד את העובדים להצטרף לקרן הפנסיה שלה והציע למעסיק הטבות כנגד. ואמנם בסופו של דבר העובד הוא זה שמשקיע את הכסף, אבל מי שמפקיד הוא המעסיק. לכן, התעשייה כולה התמקדה במעסיק ובצרכים שלו ולא בטובת העובד.


הפתרון שמציע פרופ' מישל נחלק לשניים: הפתרון הראשון - על המשקיעים, אנחנו, לשים בצד את העכבות שיש לנו על המילה "פנסיה", לשים בצד את המחשבה שאנחנו לא יודעים ולעולם לא נדע על פנסיה מספיק כדי להתעסק עם זה, ולקחת אחריות על הפנסיה שלנו.

שובו של הסוכן האובייקטיבי

הפתרון השני שפרופ' מישל מציע הוא לעבוד עם סוכן אובייקטיבי. בשוק המקומי אין הרבה שחקנים שמספקים ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי. לפי נתוני משרד האוצר, כ–80% מהפרמיות הנגבות בענף מרוכזות בחמש סוכנויות הביטוח הגדולות בישראל - שהן בבעלות חברות ביטוח.


לאור מצב זה, המאופיין בריכוזיות וניגוד עיניינים מובנה, מדברים ברשות שוק ההון בשנים האחרונות על מודל "הסוכן האובייקטיבי", שאמור לדעתם לפתור את הבעיה - כלומר סוכן או סוכנות שעובדים עם חברות הביטוח ובתי ההשקעות המובילים בישראל ומקבלים עמלה אחידה עבור כל המוצרים - כך שהסוכן יעדיף להמליץ ללקוחותיו על המוצר הטוב ביותר עבורו, במנותק משיקולים הנוגעים לגובה התגמול המתקבל בגינם.



למען גילוי נאות: רכסים – ביטוח ופיננסים, הינה סוכנות ביטוח אובייקטיבית מהגדולות בישראל, המציעה ללקוחותיה מגוון רחב של מוצרים ביטוחיים ופנסיוניים ממיטב חברות הביטוח ובתי ההשקעות בישראל והמתנהלת בשקיפות מלאה מול קהל לקוחותיה בהתאמת המוצרים לצרכיהם הייחודיים.

יש לכם שאלות נוספות?

אנחנו כאן לכל דבר ועניין.


מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il

להתקשר אלינו למספר: 02-5455445

או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור תיק הביטוח והפנסיה שלכם -

כתבות

  • Facebook
  • Twitter
  • Instagram
  • Google+

הרשמו למגזין הדיגיטלי של רכסים ונעדכן אתכם (פעם בחודש) בכל מה שמעניין בתחום הביטוח והפיננסים

  • Instagram - White Circle
  • LinkedIn - White Circle
  • Facebook - White Circle

פעולות

טלפון: 02-5455445

פקס: 02-5455446

הרצל 122, ירושלים

א-ה  09:00-17:00

  • Facebook - White Circle
  • Instagram - White Circle
  • LinkedIn - White Circle

 רכסים סוכנות לביטוח בע"מ

לחמי סוכנות לביטוח בע"מ

  • Facebook - White Circle
  • Instagram - White Circle
  • LinkedIn - White Circle
צריכים עזרה?