חמש רפורמות צרכניות שישפיעו על הכיס שלנו בשנה הקרובה

עם הפנים ל-22: בצל מגמת העליות במחירים - בתשומות ובמוצרים - נרקמות חמש רפורמות חדשות שעשויות להיטיב עמנו הצרכנים ולהקל על הכיס של כולנו. חלקן כבר נכנסו לתוקף וחלקן עוד בתהליכי אישור וחקיקה. הנה 5 רפורמות פיננסיות שכל אחד ואחת מאיתנו צריכים להכיר.

מאת: מערכת רכסים | 10.11.2021

תמונה: Unsplash



1. רפורמה בביטוחי הבריאות

תיאור כללי: בשורה חדשה מרשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, שפרסמה לפני כשלושה שבועות הצעה למבנה חדש לשוק ביטוחי הבריאות: פוליסת בריאות בסיסית אחידה הכוללת כיסויים להשתלות וטיפולים מיוחדים בחו"ל, תרופות מחוץ לסל וניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח בחו"ל – ברשות רוצים להביא למצב שבו חברות הביטוח והסוכנים יחויבו לשווק קודם כל את הפוליסה האחידה, שתהווה מרכיב בסיסי של כל ביטוחי הבריאות הפרטיים, ועליה להוסיף הרחבות שונות למוצרי ביטוח בריאות אחרים.


מה תכלול אותה פוליסת בריאות אחידה? מספר מרכיבים קבועים: מרכיב השתלות וטיפולים מיוחדים בחו"ל, מרכיב תרופות מחוץ לסל ומרכיב ניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח בחו"ל. על הבסיס הזה ניתן, על פי רצון וצורך, להרחיב את הכיסויים ולהוסיף פוליסה אמבולטורית עם 9 כיסויים קבועים, הכוללים בין היתר שירותי ייעוץ ואבחונים שונים. מכירה של התוספת האמבולטורית תתאפשר בתנאי שהמבוטח מחזיק בפוליסה בריאות בסיס אחידה, לאו דווקא בחברה בה הוא מעוניין לרכוש את מוצרי הביטוח האמבולטורי.


איך זה עשוי להשפיע עלינו? על פי הרשות, המטרה החשובה ביותר היא שמבוטח בביטוח בריאות יהיה מכוסה קודם כל כנגד מקרים בהם הוא עלול לעמוד מול הוצאה כלכלית גבוהה, לעיתים בגובה של מיליוני שקלים, אם יצטרך לממן טיפול רפואי פרטי ללא כיסוי ביטוחי בסיסי.


שינוי משמעותי נוסף שצפוי במסגרת הרפורמה הוא איסור על מכירת כפל ביטוחים בביטוחי שיפוי (ביטוחים שנועדו להחזיר הוצאות בגין פרוצדורה מסוימת). הסיבה לכך היא שבהחזרי הוצאות אין יתרון בשני ביטוחים, כי בניגוד לביטוחי פיצוי (שבהם ניתן לקבל את הפיצוי מכמה ביטוחים במקביל), בביטוחי שיפוי המבוטח לא יכול לקבל החזר כפול. על אף שעד כה חוזר של רשות שוק ההון חייב את הסוכנים לבצע התאמה אישית של הביטוחים ולבדוק אם הלקוח כבר רכש ביטוח זהה - לא היה איסור מפורש למכור ביטוח כפול, ובפועל ללקוחות רבים יש ביטוחים כפולים ויותר (מתוך דה מרקר, ג'ניה וולינסקי 19.10). הרפורמה פורסמה כאמור לפני מספר שבועות ולפי הערכות, היא תיכנס לתוקף במהלך השנה הבאה לאחר הליך של דיונים.


סטטוס: פורסמה גרסה ראשונית לקבלת הערות הציבור


מועד כניסה לתוקף: צפי למהלך השנה הבאה

2. בנקאות פתוחה

תיאור כללי: מהפיכה נוספת שעוד לא התממשה במלואה - מהלך חודש ספטמבר ולראשונה מאז קום המדינה, כל אזרחי ישראל יכולים לעבור מבנק לבנק תוך שבעה ימי עבודה, כאשר הבנק החדש, זה שבחרנו לעבור אליו, אמור לטפל בכל הצדדים הטכניים של המעבר, ללא עלות מצדנו. על ניצני המהפכה חתום מי שיזם בזמנו את רפורמת הסלולר – שר האוצר לשעבר משה כחלון. אלא שרפורמת הבנקים לקחה קצת יותר זמן להבשיל ואחרי כ-5 שנים של הכנות, המהלך סופסוף ראה אור השבוע.


מה אומרת הרפורמה? שכל אחד ואחת יכולים לעבור מבנק לבנק בלחיצת כפתור, באופן מקוון, בלי בירוקרטיה ואישורים מיוחדים, תוך 7 ימי עסקים, ללא עלות, בעוד הבנק החדש מתחייב לקבל את הטיפול בכל הקשור להתחייבויות שלנו ולטפל בהם. קיבלתם הצעת שימור טובה מהבנק הנוכחי שלכם? תוכלו לבטל את הבקשה עד 6 ימים מיום הבקשה, והמעבר יבוטל.


מה עובר איתנו לבנק החדש? האם גם הלוואות? משכנתאות? פיקדונות? ובכן – כן ולא. נכון להיום, מה שעובר איתנו מיידית לבנק החדש הם יתרת הזכות או החובה שלנו, הוראות קבע וכרטיסי אשראי. לגבי משכנתאות והלוואות, הבנק המקבל יבחן כל מקרה לגופו בהתאם ליכולת ההחזר של הלווה. על סמך הבדיקה יחליט אם הוא יכול לעמוד בתנאי ההלוואה שניתנה במקור.


איך זה עשוי להשפיע עלינו? לכאורה מדובר במהפכה של ממש. לקוחות הבנקים, האזרחים, יכולים לעשות שופינג בין הבנקים ולהוביל להורדה של מחירי עמלות וריביות. בפועל, לא ברור מה עתיד לקרות. בנקים אינם חברות סלולר והטענה כי "כל הבנקים אותו הדבר" עלולה להסתבר כנכונה, גם בהקשר של הרפורמה החדשה.


סטטוס: הרפורמה אושרה ונכנס לתוקף בחודש ספטמבר


מועד כניסה לתוקף: 09.21



3. העלאת שכר המינימום

תיאור כללי: משרד האוצר, יחד עם ההסתדרות וארגוני המעסיקים מגבש חקיקה שתעלה את שכר המינימום בישראל בהדרגה מ–5,300 שקל ל–6,000 שקל עד 2026. איך הרפורמה הזו תשפיע עלינו? האם העלאה כזאת תביא לצמצום הפערים בישראל, יחזק את העובדים ברמות השכר הנמוכות ויביא בשורה לעובדים הרבים שמחכים להיכנס שוב למעגל העבודה? או דווקא תייצר את האפקט ההפוך? אחד מהטיעונים המרכזיים בקרב המתנגדים למהלך כזה הוא שהעלאת שכר המינימום עלולה להביא לפיטורים ולעצירת גיוסי עובדים. כלומר, חלק מהעובדים ייהנו מהעלאת שכר המינימום וחלקם האחר יאבדו את מקום העבודה, כי עלויות ההעסקה יהפכו לגבוהות מדי עבור המעסיקים. טיעון זה, שהועלה בעבר לפני מהלכים דומים, הוכח כבר כטיעון שגוי, ולא רק אצלנו.


איך זה צפוי להשפיע עלינו? ד"ר אורן דניאלי, מרצה לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, אומר בראיון לדה מרקר (נתנאל גאמס 3.11): "אני בעד הצעד הזה, ואפילו הייתי מעלה את שכר המינימום קצת יותר. צריך להצמיד את שכר המינימום לשכר החציוני במשק, כך שיהיה 60% ממנו, זה הבנצ'מרק הנכון ביותר. בעבר היה חשש מכך שעלייה בשכר המינימום תפגע בתעסוקה, אך הניסיון במדינות שהעלו את השכר ומחקרים מקיפים שנערכו בנושא מראים כי החשש הזה התבדה. "ייתכן שהעלאה חריגה מדי של שכר המינימום תביא לנזקים. חייבים לעצור בנקודה מסוימת, ואני חושב שהיא צריכה להיות 60% מהשכר החציוני, רף שלא יביא לעלייה באבטלה", סבור דניאלי.


סטטוס: נמצא במשא ומתן בין משרד האוצר להסתדרות וארגוני המעסיקים


מועד כניסה לתוקף: 2022 ועד 2026 בהדרגה.



4. מנגנון חדש בקרנות הפנסיה

תיאור כללי: במסגרת רפורמת חוק ההסדרים, מתכננת המדינה להחליף מרכיב מסוים בפנסיה שלנו – מרכיב בשם אג"ח מיועדות – בהשקעה בשוק ההון. במקרה כזה, המדינה תסמוך על שוק ההון שיעשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב – לייצר רווחים והיא מצידה תצטרך להכניס יד לכיס רק במקרה ושוק ההון לא יניב את התשואה המובטחת.

בעוד האג"ח המיועדות מניבות תשואה מובטחת, ביתרת התיק לא ניתן לדעת מה תהיה התשואה והיא תלויה במצב שוקי ההון. האג"ח המיועדות נועדו למתן את התנודתיות בתיק הפנסיוני, ולהגן עליו במקרה של ירידות בשוקי ההון. המדינה רוצה להחליף את מנגנון האג"ח המיועדות במנגנון אחר, שבו היא תבטיח לחוסכים תשואה שנתית של 5% (צמוד) באותם 30% מהתיק. לפי המנגנון המוצע, בחינת התשואה של תיק ההשקעות תהיה כל חודש, לתקופה של חמש שנים שקדמו לאותו חודש.


אם התשואה שהניב אותו חלק בתיק (30%, שכיום הוא האג"ח המיועדות) באותן חמש שנים גבוהה מ–5% בשנה — ההפרש יועבר לקרן שתוקם במיוחד למטרה זו, ותיקרא הקרן להשלמת תשואה. אם התשואה תהיה נמוכה יותר — המדינה תשלים את ההפרש, מתוך אותה הקרן. לפי ההצעה, הקרן תנוהל על ידי החשב הכללי במשרד האוצר, בחשבון בבנק ישראל".


איך זה צפוי להשפיע עלינו? על פניו, נראה שהמתווה החדש של האוצר ייטיב עם הפנסיה שלנו. תשואה מובטחת של 5% במקום 4.86%, עם הבטחה לכך שהממשלה תכניס יד לכיס במקרה ושוק ההון לא יניב את התשואה הזו לבדו? נשמע חלומי. אבל יש ספקנים שמאמינים כי במקרה של משבר כלכלי, בו שוק ההון לא יוכל לספק את התשואות המצופות ממנו, המדינה לא תמהר להכניס יד לכיס ולעמוד בהתחייבות שלה.


נכון להיום יש כמה שאלות חשובות שעוד נותרו פתוחות: האם המעבר לשוק ההון יאלץ את המוסדיים לקחת סיכונים גדולים יותר עם כספי הפנסיה שלנו כדי לעמוד ביעד של 5% תשואה בשנה? האם המדינה באמת תצליח לחסוך? ולאן תפנה את הכסף הנוסף שנכנס לקופת המדינה מעל ה-5% בשנה? ומעל הכל – האם ההחלטות הללו על הפנסיה שלנו שנחתמות מעל ראשנו ומבלי שתהיה לנו האפשרות להחליט לגביהם ולבחור את מה שטוב לנו, תיטיב עימנו או לא? ימים יגידו. בינתיים, נותר רק להישאר ערניים, עם היד על הדופק ולהתעדכן מהצד במתרחש.


סטטוס: הצעת חוק אושרה בוועדת הכנסת


מועד כניסה לתוקף: פברואר 2022




5. העלאת גיל הפרישה לנשים

תיאור כללי: עשר שנים אחרי שהחלו הדיונים על העלאת גיל הפרישה לנשים ואחרי ארבע דחיות במועד הפעלת הרפורמה, ועדת הכספים אישרה הצעה להעלאת גיל הפרישה לנשים, כחלק מחוק ההסדרים, לקריאה שנייה ושלישית. המשמעות היא שכבר ב-2022 יעלה גיל הפרישה לנשים ב-4 חודשים, ותוך 11 שנים הוא יעלה עד גיל 65.