לעשירים בלבד? האם היטל חדש על רפואה פרטית יציל את הרפואה הציבורית? או רק יגדיל את הפער?

משרד האוצר מקדם היטל של 40% על הביטוחים הפרטיים והביטוחים המשלימים (שב"ן) ברשות שוק ההון טוענים שהמהלך יהרוג את הביטוחים הפרטיים וגם הסתדרות הרופאים לא מרוצים. ומה יהיו השלכות המהלך עלינו הצרכנים? על כך בכתבה הבאה.

מקור תמונה: Unsplash


במסגרת הרפורמות החדשות שאותן מבקש משרד האוצר להעביר, עלתה גם דרישה של המשרד לקבוע היטל של 40% על ביטוחים פרטיים. את ההיטל הזה אמורות לשלם למדינה חברות הביטוח או קופות החולים, במסגרת הביטוחים המשלימים (שב"ן) בשל ניתוחים וייעוצים פרטיים. המהלך אמור להעשיר את קופת המדינה בכ-940 מיליון שקל בשנה.


מבחינת האוצר ההיטל אמור לתקן מציאות בה המערכת הפרטית "רוכבת" על המערכת הציבורית. "המערכת הפרטית גורפת את השמנת של האנשים, לא מממנת את ההכשרה, לא מחזיקה טיפול נמרץ ורק נהנית - למערכת הציבורית אין שום דרך להתחרות בזה", אומר גורם באוצר בראיון לדה מרקר (ג'ניה וולינסקי 2.8). כך שההיטל החדש מבקש בעצם לשקף את העלויות החיצוניות אותן מייצרת המערכת הפרטית על הציבורית וכי הכסף הזה אמור ללכת לשיפור מערכת הבריאות הציבורית ולקצר תורים.


על פניו ההיגיון ברור וההיטל אמנם עתיד להיגבות מחברות הביטוח וקופות החולים, אבל השאלה היא לאן הוא יתגלגל בסופו של יום? כשלמעשה יש שלוש תוצאות סבירות למהלך. תוצאה אפשרית אחת היא שחיקת הרווחיות של חברות הביטוח, הנחשבת גבוהה למדי ועומדת על כ-60% מההכנסות. האם חברות הביטוח ייתנו לזה לקרות או שמא יגלגלו את השחיקה הלאה – למי? לרופאים ששכרם עשוי להיפגע מהמלך וכמובן אלינו הצרכנים. האם מדובר במס חדש על מעמד הביניים ובעתיד נאלץ לשלם יותר על הביטוחים הפרטיים שישרתו בסופו של דבר את העשירים בלבד?


בסופו של דבר, האמת כנראה תהיה איפשהו באמצע. וככל הנראה שבמקרה וההצעה להוספת ההיטל תצא לפועל, העלויות יתגלגלו על שלושת הגורמים המעורבים במהלך - חברות הביטוח, הציבור והרופאים.



התנגדות מכל שרשרת הבריאות

כצפוי למהלך שבמרכזו עומד היטל, גם המהלך הזה של האוצר מעורר התנגדות מכל הנוגעים בדבר. לפי ג'ניה וולינסקי (דה מרקר 2.8): ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מתנגדים למהלך, ומתריעים כי הוא "יהרוג את הביטוחים הפרטיים". בשם הרופאים העצמאיים, שצפויים לשאת בהיטל, הגיב ד"ר אייל שפירא, יו"ר עמותת הרופאים העצמאיים, שכתב בפנייתו לשרי הממשלה כי "ההיטל הקיצוני יושת במקצתו על חברות הביטוח ובעיקרו על הרופאים, באמצעות צמצום התגמול והגבלת אפשרויות הטיפול; ועל ציבור המטופלים, באמצעות ייקור דרמטי של פרמיות הביטוח וצמצום הכיסוי הביטוחי".

גם בהסתדרות הרפואית בישראל מתנגדים למהלך: "הטלת מס צריכת שירותי רפואה על 80% מהציבור שיש לו שב"ן או ביטוחים תמנע משכבות הביניים והאוכלוסייה החלשה הגעה לשירותים רפואיים נדרשים בזמן — ותעמיס על המערכת הציבורית, שאינה זוכה לכלל תמיכה בהצעת המחליטים, עד כדי הבאה לקריסתה", הם מתריעים.


כיצד הציבור יגיב? האם יצביע ברגליים? נכון להיום ליותר מ–50% מהאוכלוסייה יש ביטוחים פרטיים ול–80% מהציבור יש שב"ן. בעשור האחרון היה גידול של יותר מ–100% בביטוחי הבריאות הפרטיים, שהגיעו ב–2019 לכדי 12 מיליארד שקל. האם הרפורמה הזו צפויה לגרום לנו הצרכנים לשנות הרגלי צריכה? לצמצם את ביטוחי הבריאות הפרטיים שלנו ולהסתמך על מערכת הבריאות הציבורית? האם נשלם פחות או נקבל יותר עבור הכסף שלנו? ימים יגידו, אך לא מן הנמנע שתוספת המס שתגבה הממשלה לא תלך בהכרח לשיקום מערכת הבריאות הציבורית, אלא דווקא למטרות אחרות, או אף למשרדי ממשלה אחרים. במקרה כזה, מעבר להכנסה הנוספת הצפויה לממשלה, לא נראה שהמהלך יתרום לצמצום פערים או לשיקום מערכת הבריאות הציבורית.






יש לכם שאלות נוספות?

אנחנו כאן לכל דבר ועניין.


מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il

להתקשר אלינו למספר: 02-5455445

או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור ביטוח החיים -

כתבות

  • Facebook
  • Twitter
  • Instagram
  • Google+