מהפכת הקורקינטים והאופניים החשמליים: מהם החידושים שמגנים עלינו הרוכבים?

בשנים האחרונות שוטפים האופניים והקורקינטים החשמליים את הערים הגדולות עם בשורה גדולה והזדמנות אמיתית לשינוי בהרגלי הנסיעה, האקלים והבטיחות, אך תפסו את מקבלי ההחלטות לא מוכנים. בהיעדר מדיניות ברורה - אילו אמצעים וחידושים עומדים לרשותינו הרוכבים כבר היום כדי להגן על עצמנו ועל הולכי הרגל בדרכים?

מאת: מערכת רכסים | 20.8.2019

הקורקינטים החשמליים שוטפים את תל אביב, כמו גם ערים גדולות נוספות בישראל, עם הבטחה גדולה לשינוי הרגלים וסדרי חיים, כמו המעבר משימוש בבנזין כמקור אנרגיה עיקרי לחשמל ומרכב בבעלות פרטית לרכב שיתופי. רבים רואים בתופעה הזו את סימן ההיכר המובהק ביותר לסוף עידן הרכב הפרטי ומעבר לרכבים שיתופיים חשמליים.


על פניו, יש לקורקינטים החשמליים את כל מה שצריך כדי לרווח את המטרופולין הצפוף מכלי רכב ופקקים. הם מפחיתים זיהום (ואת התחלואה שנגרמת בעקבות הזיהום), מצמצמים פקקים, מעודדים נסיעה בתחבורה ציבורית בזכות הניידות הגבוהה שהם מציעים לקילומטר האחרון מהתחנה ועד ליעד – לבית או לעבודה - ובשל כך הם גם משפרים את פריון העבודה ואת איכות החיים.


אבל עם ההתלהבות באה גם אחריות. כיום, בהיעדר רגולציה מתקדמת בנושא, מוטלת על הרוכבים מלוא האחריות על המציאות הבעייתית שנוצרה בגין השימוש ברכבים החשמליים. אומרים עליהם שהם גורמים לתאונות רבות – לעצמם ובעיקר לאחרים - ומגדירים אותם כגורם מסכן חיים. קל להאשים את רוכבי הקורקינטים. קשה הרבה יותר להפנות אצבע מאשימה כלפי האנשים שאמורים לחוקק חוקים שיסדירו את העניין וייצרו מציאות שבה ניתן יהיה ליהנות מהיתרונות שהרכבים הדו גלגליים החשמליים מציעים ולהוריד למינימום את הסיכונים.


הרשויות המקומיות מתקשות לעמוד בקצב ולהגדיר תקנות חדשות שמגבילות את מפעילות שירותי שיתוף הקורקינטים ואת הרוכבים כאחד והטיפול הרגולטורי מתגלה לא אחת כאיטי ולוקה בחסר. אך עיריית תל אביב לא לבד. בכל העולם מנסים להבין איך להתמודד עם התופעה.


ומה קורה בינתיים? הרוכבים בעיר עפים (תרתי משמע) על כלי הרכב החדשים אבל האסון הבא הוא רק עניין של זמן. בכתבה הבאה נסקור את מה שקורה היום בתחום ונענה על השאלה המטרידה, אך חשובה מאין כמוה:

בהיעדר רגולציה ותשתיות מתאימות, אילו אמצעים וחידושים עומדים לרשותינו הרוכבים כבר היום כדי להגן על עצמנו ועל הולכי הרגל בדרכים?


המחוקקים נרדמו בשמירה

מדהים להיזכר שעד שנת 2016 רכיבה על קורקינט חשמלי הייתה מחוץ לחוק. זה לא אומר שהיה מי שאכף את החוק, או מי שמנע את היבוא שלהם, אבל בשורה התחתונה כל מי שרכב לפני שהחוק נכנס לתוקף בספטמבר 2016, היה פורע חוק.


ומה קורה היום, שלוש שנים בלבד אחרי השינוי בחוק? אם שמים בצד את בעלי הקורקינטים הפרטיים, הרי שלפי הנתונים הרשמיים של עיריית תל אביב, נכון להיום, שנת 2019 בישראל, כשנה בלבד אחרי שנחת כאן הקורקינט השיתופי הראשון, מסתובבים ברחבי תל אביב בלבד כ־3,000 קורקינטים, לצד כ־2,000 אופניים שיתופיים, ואלה יחד מבצעים יחד כ־15 אלף נסיעות ביום.


מאז ועד היום קורקינטים חשמליים הם חוקיים, בכמה תנאים: הספק מנוע של עד 250 וואט, מהירות מקסימלית של 25 קמ"ש ומשקל שלא יעלה על 30 ק"ג. אלא שכאן נעצרת, פחות או יותר, הרגולציה, לפחות ברמה המדינית, מציאות שהניעה ראשי ערים רבים להתעורר ולקחת את האחריות לידיים. כי בכל הקשור למדיניות ממשלתית, נכון להיום אין צורך ברישיון או במבחן תיאוריה (למרות שהנסיעה מותרת רק בכבישים או בשבילי אופניים ובשום אופן לא על המדרכה), אין רישיון לכלי עצמו ואפילו אין חובת ביטוח.


התוצאות בשטח ברורות. נתוני הלמ"ס בנושא הזה הם חד משמעיים ומצביעים על עלייה חדה במספר הנפגעים בתאונות דרכים שבהן היו מעורבים כלי רכב דו גלגליים חשמליים. בשנת 2018 נפגעו 236 רוכבי קורקינט חשמליים בתאונות - זינוק של פי 2.5 לעומת 93 בני אדם שנפגעו ב-2017. מבין הנפגעים בשנה שעברה, 21 נפצעו באורח קשה ואדם אחד נהרג.


אף על פי כן, קורקינט


תאונות בצד והתלהבות בצד שני... הפופולריות של הרכבים החשמליים הדו גלגליים ובראשם הקורקינטים, רק הולכת ועולה. לצד מאות החנויות שצצו בשנים האחרונות עם הדגמים הכי חדשים של היצרניות המובילות בעולם, הולך ומתחזק מודל הליסינג והשיתוף, המציע השכרה של קורקינטים לפי משך שימוש.

מסתבר שהשכרת קורקינטים היא מודל כלכלי פשוט יחסית וקל לשכפול, וכיום ניתן למצוא חברות שמשכירות קורקינטים על בסיס חודשי, כמו גם השכרה קצרת טווח לפי נסיעה בודדת. חברות עולמיות כמו BIRD ו-LIME כבר מצאו קהל תומך ומפרגן בתל אביב ויש עוד מספר חברות מקומיות שהצטרפו לחגיגה. את הקורקינטים שלהם ניתן למצוא ברחבי העיר, ממש תחת כל עץ רענן, עם אפשרות לקחת אותם לאן שרוצים, באמצעות זיהוי קצר ותשלום אוטומטי בכרטיס אשראי, ופשוט "לזרוק" אותם ביעד שאליו מגיעים. בלי שום צורך לחשוב על חניה או אפילו עגינה של הכלי. ומי אוסף את הקורקינטים ומטעין אותם בסוף היום? כאן נכנס מודל ה- Gig economy (כלכלת החלטורה) שמושך אליו צעירים רבים שאוספים את הכלים ומטעינים אותם טעינת לילה בבית ומחזירים אותם למחרת, טעונים ומוכנים לעבודה.


ומה חושבות על כך הרשויות המקומיות?


מצד אחד, יש בקורקינטים את כל מה שעיר מטרופוליטנית פקוקה וסואנת צריכה וחולמת עליו – הם זריזים, ידידותיים לסביבה ומאפשרים לנוע בעיר בקלות רבה מאוד, עם אפשרות לקפל את הכלי ולהכניס אותו לרכבת, למשרד או לבית הקפה האהוב עליכם.


ומצד שני.. הרשויות בארץ לא מרוצות מהברדק ומהיעדר החקיקה ברמה המדינית. התופעה החדשה יצרה מציאות שבה עולים לכביש ולמדרכות עשרות אלפי רוכבים לא מיומנים שלא תמיד מודעים לסכנת הנסיעה המהירה והתושבים ראשי הערים מוטרדים מכך ובצדק. בנוסף לזה, ניתן למצוא עשרות קורקינטים שיתופיים זרוקים ברחבי העיר, בצורה שפוגעת בסביבה.


תל אביב היא העיר הראשונה שפעלה לצמצום הסכנות שמסבים הקורקינטים להולכי הרגל, עם תקנות עירוניות שמגדירות מי יכול לרכוב והיכן, כמו גם תקנות תעבורה וקנסות לעוברים על החוק. בנוסף לכל זה, עיריית תל אביב גם בחרה להגביל את פעילותן של חברות ההשכרה בעיר, כך שכל מפעיל יוכל לפרוס כמות מוגבלת של כלים, עם אזורי חנייה ועגינה מורשים, המוגדרים על ידי העירה ועוד נראה כי ערים אחרות עשויות ללכת בעקבות תל אביב. רמת גן צפויה כבר בספטמבר הקרוב לבצע מהלך שיגדיר שטחים מיוחדים לחניה של קורקינט ואף לדרוש לקבל מחברות ההשכרה מידע על היקפי פעילותם ולפיכך לקבוע כללי הפעלה בהתאם. ירושלים היא ככל הנראה הבאה בתור אחריה.


ויחד עם זאת, עם כל זאת, הרוכבים והולכי הרגל בערים עדיין נתונים בסכנת חיים של ממש, עם היעדר רגולציה שמחייבת חבישת קסדה בעת רכיבה בתוך העיר, כמו גם חובת ביטוח – ביטוח אישי ו/או צד ג', הרוכבים והעוברים ושבים נותרים חשופים לגמרי.


מה לעשות כדי לשמור עלינו ועל הולכי הרגל בדרכים?

רוכבים אחראיים ישימו קסדה על הראש, כדי להגן על עצמם ואולי גם להימנע מקנס כספי, זאת במידה ומתקיימים שני תנאים: בעיר שבה הם רוכבים יש חוק המחייב אותם לעשות כך ויש מי שאוכף את החוק...


אבל מה מעבר לכך? מה קורה בתחום הביטוח בהקשר של אופניים וקורקינטים חשמליים? כאמור, בניגוד לכלי רכב דו גלגליים ממונעים אחרים (כדוגמת טוסטוסים ואופנועים), על קורקינטים ורכבים חשמליים דו-גלגליים אחרים, אין חובת ביטוח – לא ביטוח אישי ולא צד ג'.


יתרה מכך, עד לאחרונה לא היה קיים כלל כיסוי אלמנטרי למקרים של גניבה ונזק לקורקינטים ורכבים חשמליים דו גלגליים, כנהוג ברכבים ובאופנועים, שיכסה אותו בפני נזק או גניבה לכלי עצמו. כך גם במקרה של נזק בגוף שנגרם לצד ג' (כלומר לרכב אחר, רוכבים אחרים או הולכי רגל).


חשוב לדעת שרוב חברות הביטוח מחריגות גם בפוליסות התאונות האישיות, תאונה שארעה תוך שימוש בכלים הללו. כלומר, הפוליסה תכסה מקרים רבים של פגיעה בגוף ותפצה את המבוטח במקרה של פגיעה שנגרמה עקב תאונה, למעט מקרים של רכיבה על קורקינטים או אופניים חשמליים או הבר-בורד.


מה עושים? כיום כבר ניתן לראות ניצנים ראשונים של שינוי, המגיע מצד חברות ביטוח אחדות המציעות פתרונות לרוכבים באמצעות שני כיסויים ביטוחיים: ביטוח בתחום האלמנטרי לאופניים חשמליים וביטוח תאונות אישיות לרוכבים המותאם למשתמשים באופניים חשמליים, הבר-בורד וקורקינטים חשמליים.


בהיעדר חקיקה מקיפה ורלוונטית לרוכבים, ביטוח אישי הוא הפתרון היחיד שיכול להבטיח כיסוי ביטוחי ופיצוי במקרים בהם נגרם נזק לכלי הרכב או לפגיעות לרוכב עצמו. אז אם אתם רוכבים על אופניים חשמליים או קורקינט חשמלי לעבודה מדי יום ויש לכם ביטוח תאונות אישיות – דעו שהיא ככל הנראה לא מכסה אתכם במקרה של תאונה. אל תיקחו סיכונים מיותרים. הצטיידו בביטוח מתאים כבר היום.


יש לכם שאלות נוספות?

אנחנו כאן לכל דבר ועניין.


מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il

להתקשר אלינו למספר: 02-5455445

או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית לביטוח לרוכבים ולכלי רכב חשמליים דו גלגליים -

כתבות

  • Facebook
  • Twitter
  • Instagram
  • Google+

הרשמו למגזין הדיגיטלי של רכסים ונעדכן אתכם (פעם בחודש) בכל מה שמעניין בתחום הביטוח והפיננסים

  • Instagram - White Circle
  • LinkedIn - White Circle
  • Facebook - White Circle

פעולות

טלפון: 02-5455445

פקס: 02-5455446

הרצל 122, ירושלים

א-ה  09:00-17:00

  • Facebook - White Circle
  • Instagram - White Circle
  • LinkedIn - White Circle

 רכסים סוכנות לביטוח בע"מ

לחמי סוכנות לביטוח בע"מ

  • Facebook - White Circle
  • Instagram - White Circle
  • LinkedIn - White Circle
צריכים עזרה?