מה יחליף את המיועדות לפנסיה? על התוכניות של האוצר לפנסיה שלנו

אג"ח מיועדות - רפורמה נוספת המתוכננת במסגרת חוק ההסדרים – נוגעת בפנסיה של כולנו. מה עומד מאחורי הרפורמה ואיך היא תשפיע על הפנסיה שלנו? בכתבה הבאה

מקור תמונה: Unsplash

במסגרת רפורמת חוק ההסדרים, מתכננת המדינה להחליף מרכיב מסוים בפנסיה שלנו – מרכיב בשם אג"ח מיועדות – בהשקעה בשוק ההון. במקרה כזה, המדינה תסמוך על שוק ההון שיעשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב – לייצר רווחים והיא מצידה תצטרך להכניס יד לכיס רק במקרה ושוק ההון לא יניב את התשואה המובטחת. זאת בניגוד לאג"ח, שבו המדינה מכניסה יד לכיס בכל שנה כדי לעמוד בתשואה מובטחת של 4.86% (צמוד למדד).

מה הבעיה במודל הקיים? לפי מירב ארלוזרוב (דה מרקר 28.7.21) יש שתי בעיות במודל הזה. האחת, מדובר בסובסידיה כבדה מאוד, וכזו שהולכת ומכבידה על התקציב ככל שהיקף החיסכון הפנסיוני גדל. ההערכות של משרד האוצר הן שבתוך עשור, היקף הסובסידיה השנתי יגדל ל-20 מיליארד שקל.

השנייה, בגלל הגידול המהיר בחיסכון הפנסיוני בעידן של פנסיה חובה, המדינה מוצאת עצמה מוכרת כמות גדלה והולכת של אג"ח ייעודיות. המלאי כיום הוא של 230 מיליארד שקל, והוא גדל ב-25 מיליארד שקל לפחות כל שנה, תוך שהדבר בא על חשבון מכירה של אג"ח סחירות לציבור בשוק ההון. בפועל, הצורך לממן 30% מנכסי קרנות הפנסיה באמצעות מכירה של אג"ח ייעודיות, מייבש את שוק האג"ח הממשלתיות הסחירות - וזהו נזק כבד גם לשוק ההון וגם לניהול החוב של המדינה.

כך שהרפורמה החדשה יוצרת מצד אחד הימור של המדינה, שיכול לעלות לה ביוקר (ולגרום לכולנו לשלם יותר) ומצד שני גורמים באוצר אומרים כי השינוי צפוי לחסוך למדינה כ-7 מיליארד שקלים בשנה.

ממה מורכבת הפנסיה שלנו?

לפי דה מרקר (ג'ניה וולינסקי 15.08.21) כיום החלק של האג"ח בפנסיה שלנו, אותו מנפיקה המדינה, מרכיב כ–30% מהכספים בקרן הפנסיה שלנו, וה–70% הנוספים מושקעים במניות ובאג"ח, בשיעורים שונים בהתאם למסלול החיסכון שלנו. ניקח כדוגמה תיק טיפוסי של קרן פנסיה במסלול המיועד לחוסכים עד גיל 50. התיק יורכב מ–30% אג"ח מיועדות, 50%–55% מניות, 15%–20% אג"ח קונצרניות וממשלתיות, וכ–5% נכסים לא סחירים, כמו השקעה ישירה בתשתיות או בנדל"ן.

בעוד האג"ח המיועדות מניבות תשואה מובטחת, ביתרת התיק לא ניתן לדעת מה תהיה התשואה והיא תלויה במצב שוקי ההון. האג"ח המיועדות נועדו למתן את התנודתיות בתיק הפנסיוני, ולהגן עליו במקרה של ירידות בשוקי ההון. המדינה רוצה להחליף את מנגנון האג"ח המיועדות במנגנון אחר, שבו היא תבטיח לחוסכים תשואה שנתית של 5% (צמוד) באותם 30% מהתיק. לפי המנגנון המוצע, בחינת התשואה של תיק ההשקעות תהיה כל חודש, לתקופה של חמש שנים שקדמו לאותו חודש.

אם התשואה שהניב אותו חלק בתיק (30%, שכיום הוא האג"ח המיועדות) באותן חמש שנים גבוהה מ–5% בשנה — ההפרש יועבר לקרן שתוקם במיוחד למטרה זו, ותיקרא הקרן להשלמת תשואה. אם התשואה תהיה נמוכה יותר — המדינה תשלים את ההפרש, מתוך אותה הקרן. לפי ההצעה, הקרן תנוהל על ידי החשב הכללי במשרד האוצר, בחשבון בבנק ישראל".

כיום מנוהלים בקרנות הפנסיה 523 מיליארד שקל. בעקבות השינוי, 30% מהם, 157 מיליארד שקל, יוזרמו לשוק ההון. בשוק ההון ישמחו לתוספת הזו. אבל מה איתנו המשקיעים? מה הרפורמה תעשה לפנסיה שלנו?

מה יעלה בגורל הפנסיה שלנו?

על פניו, נראה שהמתווה החדש של האוצר ייטיב עם הפנסיה שלנו. תשואה מובטחת של 5% במקום 4.86%, עם הבטחה לכך שהממשלה תכניס יד לכיס במקרה ושוק ההון לא יניב את התשואה הזו לבדו? נשמע חלומי. אבל יש ספקנים שמאמינים כי במקרה של משבר כלכלי, בו שוק ההון לא יוכל לספק את התשואות המצופות ממנו, המדינה לא תמהר להכניס יד לכיס ולעמוד בהתחייבות שלה.

עוד אומרים בכירים בענף – זה נכון שהיום מדברים על התחייבות של 5% תשואה. אבל בהינף יד אפשר בקלות לשנות את ההתחייבות הזו ולעדכן אותה ל-3% או אפילו לפחות מכך. כך שהדברים נזילים מאוד עבור הציבור נטול הכוח הפוליטי. נזיל מדי.

"יש ערך לביטחון שסיפקו האג"ח המיועדות כעוגן בתיקים של החוסכים לפנסיה", אומר בכיר בענף בראיון לדה מרקר (ג'ניה וולינסקי 15.08.21). "לכן, התחליף צריך להיות כזה שלא ישנה דבר במהות — כך שהמחויבות שתעוגן בחקיקה תהיה סוג של נכס. כרגע זה לא ברור, כי לא ראינו את ההוראות האופרטיביות וספק אם בכלל נכתבו". עם זאת, הוא מוסיף כי "אם אין פגיעה בעמיתי הקרנות, אז אין באמת שינוי בעומק הסבסוד של המדינה. זה אולי תרגיל חשבונאי".

נכון להיום יש כמה שאלות חשובות שעוד נותרו פתוחות: האם המעבר לשוק ההון יאלץ את המוסדיים לקחת סיכונים גדולים יותר עם כספי הפנסיה שלנו כדי לעמוד ביעד של 5% תשואה בשנה? האם המדינה באמת תצליח לחסוך? ולאן תפנה את הכסף הנוסף שנכנס לקופת המדינה מעל ה-5% בשנה? ומעל הכל – האם ההחלטות הללו על הפנסיה שלנו שנחתמות מעל ראשנו ומבלי שתהיה לנו האפשרות להחליט לגביהם ולבחור את מה שטוב לנו, תיטיב עימנו או לא? ימים יגידו. בינתיים, נותר רק להישאר ערניים, עם היד על הדופק ולהתעדכן מהצד במתרחש.

---

יש לכם שאלות נוספות?

אנחנו כאן לכל דבר ועניין.

מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il

להתקשר אלינו למספר: 02-5455445

או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור ביטוח החיים -