רובין הוד, האביב הערבי והפנסיה שלנו - הסיפור שמספרת מניית גיימסטופ

אפליקציה אחת, מניה אחת ואלפי משקיעים קטנים שחברו יחד, זעזעו את שוק ההון. האם הגל שיצרה מניית גיימסטופ יתעצם לכדי נחשול שיהפוך את ספינת האם הממסדית? או שיסתיים באדווה קטנה? המומחים מציגים 3 תשובות אפשריות לשאלה.

מאת: מערכת רכסים | 10.02.2021

תמונה: Unsplash


הסיפור המרתק על מה שעבר על מניית גיימסטופ בחודש האחרון מצית את דמיונם של רבים – יש שמאמינים שהשתנו חוקי המשחק, יש שמאמינים שזו בועה שעתידה להתפוצץ וכי הנזקים שהשיטה החדשה מייצרת עולים על התועלת ויש מי שמאמין שבדומה לאביב הערבי ב-2011, אפליקציות, רשתות חברתיות, מנועי חיפוש ואתרי שיתוף סרטונים לא באמת נותנים כוח להמונים, גם אם קוראים להם "רובין הוד". הנה סיכום קצר של הסיפור החם ביותר כיום בשוק ההון ושל תחזיות המומחים לגבי מה שמחכה לנו בהמשך.


על פי מגזין דה מרקר (מקור: רויטרס 29.1.21) אחרי שחברת גיימסטופ וחברות מפסידות נוספות הפכו למניות החמות ביותר בוול סטריט, רבים תהו מי עורר את הבאזז סביבן, שגרם למחיריהן לזנק ללא סיבה ברורה.


מתברר כי מאחורי הזינוק הזה עומד יועץ פיננסי ממסצ'וסטס, בשם קית פטריק (34), בעל ערוץ היוטיוב Roaring Kitty (חתלתול שואג). הסרטונים של קית, לצד פוסטים שהעלה באתר רדיט, משכו המוני משקיעים קטנים למניה של גיימסטופ, והכו קרנות גידור שהימרו נגד החברה.


בסרטונים ובפוסטים שלו ברשתות החברתיות, השמיע קית שוב ושוב טיעונים בעד השקעה בקמעונאית משחקי הווידאו המפסידה, ושיתף צילומי מסך שמראים את הרווח בחשבון שלו, מה שהלהיב משקיעים חובבנים רבים.

הפרשה, שכבר עוררה את תשומת לבם של הקונגרס, הבית הלבן ורשות ניירות ערך בארה"ב (SEC), נחקרת כעת על ידי התובע הכללי של ניו יורק. בעקבות זאת, הודיעו פלטפורמות מסחר מקוון כמו רובין הוד כי יגבילו את המסחר במניות אלה. ואולם, בעקבות לחץ ואיומי תביעות מצד המשתמשים, הן חזרו בהן והודיעו שיאפשרו זאת תחת פיקוח הדוק.



רובין הוד – נסיך המשקיעים העצמאיים

הטירוף שיצר הסיפור של מניית גיימסטופ התאפשר בזכות שני אירועים מכוננים: הקורונה וצמיחתן של אפליקציות המיועדות למשקיעים קטנים ועצמאיים. בשנה החולפת הכלכלה העולמית נמצאת בסוג של נפילה חופשית, בשל השפעות הקורונה, עם רווחי תאגידים שנפגעו בצורה קשה וכלכלות של מדינות שלמות שהצטמצמו עד לכדי מיתון שמאיים לפרוץ. לצד כל אלה, באופן די פרדוקסלי, שוק ההון ממשיך לרשום עליות. האם מדובר בבנק הפדרלי שממהר לרכוש תעודות סל? בסביבת הריבית האפסית? במשקיעים מוסדיים כמו קרנות נאמנות וקרנות גידור שצדים אחר מציאות? במיליוני סוחרים פרטיים רבים שהקורונה סגרה בפניהם אפשרויות כלכליות מסורתיות ופתחה בפניהם אפשרויות פשוטות ונגישות לרכישת מניות באופן עצמאי. או בכל הסיבות לעיל שהתלכדו ליצירת הסערה המושלמת...


הנתון הזה מעניין פעמיים – פעם אחת כי מדובר בקהל צעיר מאוד – צעירים בני דור ה-Y (המוכרים גם בשמם The millennials) ופעם שנייה מכיוון שהם עושים זאת באופן עצמאי. כלומר לא סוחרים דרך הבנקים, אלא דרך חברות ברוקראז' פרטיות כדוגמת צ'רלס שוואב, TD אמריטרייד ורובין הוד.


חברת רובין הוד מתמקדת בהנגשת המערכות הבורסאיות לקהל הרחב, באמצעות עיצוב עדכני וממשק נוח, וזאת ללא גביית עמלות על פעולות בורסאיות. אז על מה בכל זאת מבוסס המודל העסקי של החברה? (לפי ביז פורטל) כ-40% מהכנסות החברה צמחו ממודל "תשלום זרימת ההזמנה", כלומר מעמלות אותן מקבלת החברה מצד שלישי בעבור תיווך מניות. יתר ההכנסות מתקבלות מתשלום חודשי בסך 5 דולר, משדרוגים שונים שיכולים לבצע הלקוחות וממסחר במידע אודות המשתמשים.


בנוסף, החברה נהנית מריבית על האשראי שהיא מספקת ללקוחותיה, ומכאן שמינוף גבוה של העסקאות - באמצעות נטילת הלוואות בסכומים גבוהים מצד הלקוחות ותשלום שיעורי ריבית גבוהים - משרת את האינטרס העסקי של החברה - אך הרבה פחות את זה של הלקוחות, המסתכנים בנטילת חובות גבוהים בנוסף לאיבוד השקעתם.



למה זה קורה?

שוק ההון חווה הצערה מגמתית כבר מזה שנתיים, עם יותר ויותר בני 30–40 שעובדים בהיי־טק ונהנים מאוריינות דיגיטלית גבוהה לצד כסף פנוי להשקעה. אך להבדיל ממשברים עולמיים קודמים שבעקבותיהם לא נרשמה נהירה מסיבית של פתיחת חשבונות חדשים, משבר הקורונה הביא עימו בשורה חדשה, בדמות מיליוני חשבונות חדשים שנפתחו רק השנה.


משבר הקורונה חשף שני עצבים חשופים בעולם ההשקעות ולחץ על שניהם בו זמנית – האחד הוא הבנקים. רוב המסחר בשוק ההון עדיין מתבצע דרך הבנקים, אך המודעות לעמלות הגבוהות שהם גובים הולכת וגדלה ובהתאם לזאת, גם מספר האנשים שבוחרים לא להשקיע דרך הבנקים אלא באופן עצמאי. היקף המשקיעים דרך חברות ברוקראז' עדיין קטן מאוד ביחס להיקף ההשקעות דרך הבנקים, אבל המגמה ברורה. העצב השני שנחשף הוא הרצון של המשקיעים החדשים להשקיע בעצמם ולא להסתמך על מישהו אחר שיקבל עבורם החלטות פיננסיות. מדובר באנשים עם כסף נזיל ועם יצר סקרנות ורעב שגורם להם לחפש מציאות באופן פעיל, כך מספר אחד המייסדים של אפליקציית המסחר רובין הוד, בכנס השקעות שנערך לאחרונה.



מה אומרים על זה המומחים?

הדעות על משמעות האירועים האחרונים בשוק ההון רבות ומגוונות ובשורות הבאות נתמקד בשלוש דעות מומחים שהתפרסמו בעיתונות הכלכלית בשבועות האחרונים ומייצגות את מנעד הדעות הרחב:


(1) גיימסטופ הפכה לתופעה עולמית, ואף אחד לא יכול לעצור אותה – על פי פודקאסט מנועי הכסף של אתר כלכליסט - תופעת גיימסטופ היא בעצם סוג של רצון להרוויח כסף גדול ומהר. מניות שכבר הספקנו לשכוח מהן לפני שנים כמו בלאקברי פתאום מזנקות בשיעורים דמיוניים ומותירות את המשקיעים הפרטיים עם רווחי ענק ואת קרנות הגידור הוותיקות בעולם עם הפסדים גדולים.


כלל אצבע ידוע הוא שמשקיע פרטי חסר ניסיון לרוב מפסיד את הכסף שלו - בטח בהתחלה ולבטח אם מדובר במשקיעים לטווח קצר - Day Traders. והסיבה לכך פשוטה - שוק ההון הוא מקום קשוח ומסובך ואם אתה משקיע חסר ניסיון סביר להניח שתאבד את כספך, בטח אם אתה מחפש תשואה מהירה. אלא שהשבוע משהו השתנה. הגלגל התחיל להסתובב לכיוון השני.


אפליקציות כמו רובין הוד, בשילוב היכולת של רשתות חברתיות כמו רדיט ויוטיוב לתקשר מסרים לקהל רחב ובצורה בלתי אמצעית, מובילה לשינוי בתפיסת נושא ההשקעות, שינוי בתמהיל המשקיעים ובדרך שבה אנשים משקיעים וביכולת של אנשים להשתמש בבורסה כמקור הכנסה. אך אולי אפילו יותר מזה, התופעה הזאת שינתה את הדרך שבה אנשים משתמשים בבורסה כמקור למשחק וכמקור להימורים. וזהו שינוי שעשוי להשאר עימנו בעתיד רצוף המשברים הנראה לעין.


(2) יש בועה בשוק אבל היא יכולה להמשיך להתנפח – על פי אתר כלכליסט (סופי שולמן 08.02.21) תופעת המשקיעים הצעירים של רדיט שמסתערים על מניות קטנות וזניחות מבלי להתעמק בביצועי החברות שעומדות מאחוריהן הן סימפטום אחד של השוק. אבל לא צריך להיות מומחה לשווקים כדי להבין שמשהו גדול וספקולטיבי מתרחש בימים אלה בוול סטריט.


אלא שהמשקיעים הצעירים, החדשים והבלתי מנוסים, על פי המנטרה הקבועה, יהיו הראשונים לנטוש את שוק המניות ברגע שישנה את כיוונו. קרוב לוודאי, שהמשקיעים האלה אכן לא יעמדו במפולת משמעותית ובעיקר בייאוש המתמשך שמתלווה לשוק דובי. "מה שהיה במרץ 2020 היה תיקון קצר ולא הורגשה בו הפסיכולוגיה של שוק דובי אמיתי", אומר ל"כלכליסט" ערן פלג, מנהל ההשקעות הראשי של קלאריטי קפיטל, "לאחר התפוצצות בועת האינטרנט למשל, היו מניות שנפלו ב־90% וכאשר כבר היה נדמה כי אין להן לאן לרדת הן ירדו ב־90% נוספים". ואולם הנימוק השלישי והרציני מכולם הוא היעדר האלטרנטיבות להשקעה לנוכח סביבת ריבית האפס שמלווה את השווקים כבר מאז המשבר הקודם ב־2008. החלופות כולן פחות אטרקטיביות מהשקעה במניות ולכן זרימת הכספים לשם נמשכת.


מה שכנראה יחזיק את השווקים בתקופה הקרובה, אם מלחמת המשקיעים הצעירים במבוגרים תשכך ולא תייצר הפסדים נוספים לקרנות גידור, הוא ההתאוששות הכלכלית כתוצאה מהתחסנות אוכלוסיית העולם. לצד זאת הסיוע הפיסקלי שמזרים בעיקר הבנק המרכזי בארה"ב מזכיר את תוכנית מרשל שנועדה לאושש כלכלות לאחר מלחמת העולם השנייה. "השוק ספקולטיבי ומסוכן והשורה התחתונה היא שמי שרוצה להישאר במשחק, צריך להיות ערני", אומר פלג.


(3) אפליקציות לא באמת נותנות כוח להמונים גם אם קוראים להן רובין הוד – על פי גיא רולניק (דה מרקר 28.01.21): גיימסטופ לא המציאה טכנולוגיה מעניינת, אין לה מונופול, פטנט או קניין רוחני. מה שהצית את גל העליות במניה הוא עשרות אלפי משקיעים קטנים שקפצו על המניה בימים האחרונים, במה שתואר בעיתונות הפיננסית כמאבק בין המשקיעים הקטנים לכמה קרנות גידור ענקיות שיש להן פוזיציות שורט גדולות במניה.


בסיפור המלהיב הזה, המשקיעים הצעירים והלקוחות החדשים של אפליקציית רובין הוד, שקונים ומוכרים ניירות ערך, אינם ספקולנטים, מהמרים או אנשים שמחפשים להעביר את זמנם מול המסך בין העבודה בזום להזמנת טייק אווי ולבהייה בנטפליקס. זו לא עוד דרך להעביר את הזמן ולחלום על התעשרות. הם אזרחים אכפתיים בכפר הפיננסי־גלובלי שהטכנולוגיה ״מעצימה״ אותם לכאורה - נותנת להם כלים להתמודד עם העשירים ששולטים בוול סטריט. כמו שהיא "העצימה" לכאורה את המפגינים בכיכר תחריר.


פיתוח ואימוץ טכנולוגיות חדשות הם לא תחליף למוסדות דמוקרטיים וגם לא הכלים לבנות אותם. השנים שחלפו מאז האביב הערבי נחשבות כיום לעשור אבוד. הפחד והאלימות חזרו לרוב המדינות, וחלקן — כמו סוריה, עירק ותימן הדיקטטוריות — נהפכו לאנרכיות. משבר הקורונה, שאיש אינו יודע מתי יסתיים, הוא הזדמנות לשינוי כללי המשחק והתוואי המטריד שבו צעדו דמוקרטיות רבות בעולם בעשור האחרון. השאלה היא אם יצמחו ממנו רפורמות שיחזקו את הדמוקרטיות או שהן ייתנו כוח לאליטות בהון ובשלטון.


הלאומנות, הגזענות, האי־שוויון והכעס צמחו והתפתחו בעשור האחרון במדינות עשירות וטכנולוגיות — וגם במדינות עולם שני ושלישי. אפליקציות, רשתות חברתיות, מנועי חיפוש ואתרי שיתוף סרטונים לא באמת נותנים כוח להמונים, גם אם קוראים להם "רובין הוד". הדרך להקטנת האי־שוויון ולשירותים ציבוריים יעילים והוגנים היא ארוכה ומחייבת למידה של מבנה הכוח, בניית מוסדות ומאבק מתמשך.



האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא ומומלץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני ו/או פיננסי מוסמך עם רישיון.


יש לכם שאלות נוספות?

אנחנו כאן לכל דבר ועניין.


מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il

להתקשר אלינו למספר: 02-5455445

או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור תיק הביטוח החיסכון והפנסיה שלכם -