מענקים, הלוואות, דחיות, שבירת חסכונות – האם יש דרך נכונה להתמודד עם המשבר הכלכלי?

ישראלים רבים שוברים את הראש בניסיון לשרוד את המכה הכלכלית שהנחית עליהם משבר הקורונה וההטבות שמציעה המדינה בהקלות, בדחיית תשלומים ובעידוד פתיחת חסכונות ארוכי טווח, מסתמנים עד כה כבעלי פוטנציאל גבוה לנזק יותר מאשר תועלת. אנחנו כאן כדי לנסות ולעשות סדר במספרים.

מאת: מערכת רכסים | 21.10.2020

תמונה: Unsplash


חברות האשראי הכריזו באחרונה על מתווה לדחיית תשלומי הלוואות אשראי, אחרי שבנק ישראל אישר הרחבה נוספת לדחיית המשכנתאות וההלוואות לעסקים. המתווה, שנכנס לתוקפו החודש, נועד לתת מענה למאות אלפי ישראלים שלקחו בשנים האחרונות הלוואות ונקלעו לקשיים כלכליים בתקופת הקורונה, המתבטאים בין היתר בירידה בהכנסות ובקושי בהחזר ההלוואות (מתוך אתר וואלה, דנה ירצקי 20.10.20).


בכך מצטרפות חברות האשראי לבנקים, שהכריזו על האפשרות לדחות תשלומים על הלוואות, כבר בגל הראשון של הקורונה. המתווה הנוכחי מגיע ברקע קיפאון ביתרת האשראי הצרכני. בחודש דצמבר היא עמדה על 15 מיליארד שקלים, אולם נכון לסוף יוני יתרת האשראי הצרכני כמעט ולא השתנתה ואף ירדה מעט. יתרת האשראי הבנקאי לעומתה, ירדה ב-300 מיליון שקלים באותה תקופה - מ-2.7 מיליארד ל-2.36 מיליארד - כשבזמני שגרה היא נמצאת בצמיחה תמידית.


על פניו מדובר במגמה מפתיעה. במיוחד לאור העובדה שמשקי בית רבים נקלעו לאחרונה למשבר כלכלי, היה אפשר לצפות לכך ששוק ההלוואות רק ילך ויצמח וזה כאמור לא המצב. אפשר לייחס את הקיפאון בתחום ההלוואות לשתי מגמות נוספות: ההשלכות הידועות בלקיחת הלוואות חדשות והאלטרנטיבות הקיימות כיום. לכולן יתרונות מסוימים וחסרונות רבים נוספים. הנה הם לפניכם – מצעד הדרכים שמציעה המדינה להתמודדות עם המשבר הכלכלי.


מענק

עסקים רבים משוועים למענק מדינה בשל נזקי הקורונה, כמו אוויר לנשימה, אך האופציה הזו, נוצצת וקלה ככל שתיראה, טומנת בחובה כמה כוכביות שחשוב לשים אליהם לב. בראיון למגזין דה מרקר (הדר קנה 15.10.20) מסביר אלי קלופמן, בעלים של משרד למנהל חשבונות, כי "אין ספק שהמעניקים נהדרים. זה עוזר לעסקים שהעסק שלהם הפסיק את הפעילות שלו או כמעט עצר אותה. הבעיה היא שנשלחים מיילים והודעות באופן סדרתי מבלי שנעשתה בדיקה מוקדמת. רבים מבעלי העסקים חושבים שהמשמעות של SMS מהרשות הוא שהם כבר זכאים למענק. הנוסח מאוד מעורפל אז הם נכנסים ללינק של רשות המסים ובודקים איזה סכום כסף הם הולכים לקבל. תוך חמש לחיצות כפתור הם מקבלים אלפי שקלים. הבעיה שלרבים מהם אין מושג אם הם באמת זכאים לכך. אני מכיר עצמאי שקיבל החזר של אלפי שקלים שאותם הוא כנראה יאלץ להחזיר בעוד שנה לרשות המסים אחרי שיבדקו את התיק שלו".



על פי מגזין דה מרקר, כך תדעו אם מגיע לכם מענק או לא:


כיצד תדעו אם מגיע לכם מענק או לא? קיבלתי הודעה מרשות המסים. האם זה אומר שמגיע לי מענק? לא בהכרח. ההודעה מבקשת ליידע את העצמאים על האפשרות לקבל מענק, אבל האחריות לבדיקת הזכאות בפועל היא עליהם. הם יכולים לנסות לחשב את הזכאות בעצמם או לפנות לעזרתם של אנשי מקצוע.

למי המענק מגיע? המענקים מגיעים לעצמאים עם מחזור שנתי של עד 300 אלף שקל וצפי לירידה של 25% לפחות בפעילות העסקית בשל משבר הקורונה, בהשוואה לחודשים המקבילים ב-2019.

מה יקרה אם קיבלתי מענק על אף שלא מגיע לי אחד? ככל הנראה, אם מדובר בלקיחה בשוגג תידרשו להחזר הכסף עם הצמדה למדד. במידה שיעלה חשד למרמה או הטעייה שיטתית, יכולה רשות המסים לפתוח בחקירה פלילית ולהעמיד את הנישומים לדין.

מי יבקש ממני את ההחזר ומתי זה יקרה? רשות המסים. ככל הנראה תדרשו להחזיר את המענק לאחר שיתגלה כי בפועל לא הייתם זכאים לו. זה זה יכול לקרות לאחר הגשת הדו"חות המלאים בשנה העוקבת, 2021, או מוקדם יותר.


דחיית הלוואה קיימת

בראיון לאתר וואלה, מסביר איילון בנימין, אחראי תחום החינוך הפיננסי בפיקוח על הבנקים, כי "יש שלושה פרמטרים שמגדירים את העלות שהלקוח ישלם על דחיית הריבית - סכום החיוב החודשי, שיעור הריבית על ההלוואה ויתרת תקופת ההלוואה. שלושת הפרמטרים האלה הכרחיים לצורך חישוב סכום החיוב החודשי. יש פה ריבית דריבית, יש ריבית על ההלוואה, וריבית שמשלמים על הסכום החודשי שכבר גם ככה צובר ריבית. צריך לציין כי בהתאם למתווה הרבה חברות כרטיסי האשראי יסכימו לדחות רק את תשלום הקרן".


דחיית ההלוואות היא כלי חשוב שסייע למשפחות רבות בהקלה על ההוצאה החודשית — שהמשכנתא מגיעה גם ל–35% ממנה — מציין דוד קוכמייסטר, מנכ"ל עמותת פעמונים בראיון למגזין דה מרקר (ג'ניה וולנסקי 1.10.20) . עם זאת, לדבריו, "בעמותה אנחנו ממליצים למשפחה שאינה חייבת לדחות את התשלום לא לעשות זאת". לדבריו, כל משפחה שהכנסתה נפגעה צריכה לבחון אם היא יכולה לצמצם הוצאות אחרות שאינן חיוניות לפני דחיית תשלומי המשכנתא. "לכל משפחה יש את ההגדרה שלה מהם הצרכים הבסיסיים. בצרכים אלה צריך להשתדל לא לפגוע, אלא לצמצם בדברים שמסביב. זה משתנה ממשפחה למשפחה, כשיש משפחות שאצלן הבסיסי הוא המותרות של האחרים".


באותה הכתבה מצוטט גם ירון וולפה, סמנכ"ל אשראי וחיתום בחברת הייעוץ פריים ניהול משכנתאות ופיננסים, ציין שאומר כי: "קיבלנו הרבה פניות של לקוחות, שחשבו שאם נותנים את האפשרות אז למה לא לנצל את זה. השבנו שזה חד־משמעית לא כדאי למי שלא צריך את זה. כלומר, למי שממשיך לעבוד ותזרים ההכנסות שלו לא נפגע בצורה משמעותית, לא הייתי ממליץ על מהלך של דחייה".


הסיבה לעמדתם הנחרצת היא המחירים שבהם כרוכה הדחייה. המחיר הראשון הוא העלות הכספית הכוללת והתוספת להחזר החודשי. בדחייה של משכנתאות, תקופת ההחזר נשארת זהה, בעוד התשלומים שנדחו נפרסים על פני התקופה ומגדילים את ההחזר החודשי. בדוגמה שמציג וולפה (לגבי משכנתא עם ריבית ממוצעת, קבועה ולא צמודת מדד) הוא מציין כי עבור יתרת משכנתא של 800 אלף שקל ל–25 שנה, ההחזר החודשי הוא של 3,800 שקל. דחייה של שנה בתשלום תוסיף 100 שקלים להחזר החודשי, ותעלה בסך הכל 29 אלף שקל. אם התקופה שנותרה לתשלום המשכנתא, שהיתה במקור 25 שנה, היא 15 שנה — ההחזר החודשי גדל ב–200 שקל, כשהעלות הכוללת תהיה 12 אלף שקל.


המחיר השני שאותו הם מציינים הוא החשש שהדחייה תפגע ביכולת העתידית של הלווה לקחת אשראי. לדברי וולפה, אמנם בבנק ישראל טוענים שהדחייה לא תשפיע על דירוג האשראי, אבל החשש הוא שזה ישפיע על החלטות הבנקים. "כשיבוא לקוח לעסקה חדשה, בבנק יבקשו לראות דו"ח תנועות משכנתא, ויראו שבמשך שבעה־תשעה חודשים הוא לא שילם את המשכנתא כי היה בחל"ת. זה ישפיע על קבלת ההחלטה להעמדת אשראי חדש".


הלוואות מקופת הגמל

על פי ג'ניה וולינסקי (מגזין דה מרקר 19.10.20) אחת ההוראות הזמניות שפורסמה באפריל על רקע משבר הקורונה, התירה לגופים המוסדיים לפרוש ללקוחותיהם הלוואות קיימות על פני 15 שנה - במקום שבע שנים. כעת הוארך תוקפה של ההוראה עד מארס 2021. כמו כן הוארך מ-30 יום ל-60 יום - פרק הזמן שבו צריך למצות הגוף המוסדי את הליכי הגבייה במקרה של פיגור בהחזר הלוואה. חלק גדול מההלוואות הן לא בפנסיה אלא בקופות גמל וקרנות השתלמות, שם ההלוואות הנפוצות יותר הן מסוג בלון.


הוראה נוספת שנקבעה כהוראה זמנית עם תחילת משבר הקורונה, אבל כעת נהפכה לקבועה, היא הגדלת הסכום המקסימלי שניתן לקבל כהלוואה, לחוסכים שיש להם מקור הכנסה חודשי קבוע (בדמות פנסיה תקציבית או קצבת זקנה) ל-50% מהסכום הצבור בקרן, לעומת 30% שהיו אפשריים עד היום.


גורם המקורב לנושא מסר כי עד כה לא נעשה שימוש רב בידי משקי בית באפשרויות לפרישת ההלוואות, אבל ייתכן שהמצב ישתנה לאחר תום תקופת הדחיות במשכנתאות של הבנקים. עם זאת, גורם אחר בענף מציין שחלק גדול מההלוואות הן לא בפנסיה אלא בקופות גמל וקרנות השתלמות, שם ההלוואות הנפוצות יותר הן מסוג בלון - לגביהן הפריסה לא רלוונטית.


משיכה חלקית מהפנסיה

על פי טיוטת תקנות שפרסם שר האוצר, ישראל כ"ץ, עצמאים יוכלו למשוך כספים מהחיסכון הפנסיוני, בפטור ממס, עד כשליש מכספי הפנסיה. התנאי המרכזי למהלך: סגירה של העסק, ושני התנאים הנוספים הם שהפקדות לחיסכון הפנסיוני בוצעו על פי חוק במשך שנתיים מתוך שלוש השנים האחרונות, ושעברו לפחות 36 חודשים מהמשיכה הקודמת.


על אף שמדובר במהלך שיכול לאפשר לעצמאים רבים אוויר לנשימה בתקופה שבה העסק סגור, ההקבלה לדמי אבטלה שמקבלים שכירים קצת משונה. את דמי האבטלה מקבלים שכירים מהביטוח הלאומי, בעוד כאן - העצמאי למעשה מקבל חלק מהחיסכון הפנסיוני העתידי שלו - כלומר, כסף שהוא עצמו הפקיד.


מכיוון שמדובר בעצמאים, גם לא ברור כמה מהם יעמדו בדרישות התקנות החדשות. חוק פנסיה חובה לעצמאים נכנס לתוקף ב-2017 וחייב לראשונה עצמאים להפקיד לפנסיה. עם זאת, החובה החלה להיאכף רק בסוף 2019. הסנקציה שנקבעה על אי-הפקדה כחוק היא קנס שנתי של 500 שקל, כך שגם לאחר תחילת האכיפה, היו עצמאים שהעדיפו לא להפקיד לפנסיה חרף הקנס.


בכל מקרה, גם עצמאים שהפקידו לפנסיה לפי החוק, סביר שהסכום שנצבר אצלם עד כה אינו משמעותי. השיעורים שאותם הם מחויבים להפריש קטנים ביחס לשכירים והסכומים שמעבר לפנסיית החובה מוגבלים בתקרה שהיא עדיין נמוכה יותר מזו של שכירים - שמעבר לה ההפרש לא יוכר כהוצאה. כך, לעצמאים אין למעשה תמריץ להפקיד סכומים משמעותיים לפנסיה.


לפיכך, העצמאים, שסביר להניח שנצברו אצלם בפנסיה סכומים משמעותיים ועומדים בדרישות התקנות ויוכלו למשוך סכומים משמעותיים באמצעותה, הם אלה שהיו שכירים בעבר.

על פי מגזין דה מרקר (ג'ניה וולינסקי 14.10.20).


בשורה התחתונה:

יש לבחון באופן יסודי את האפשרויות הקיימות כיום לצורך התמודדות עם המשבר הכלכלי - ולבחור באפשרות שמאזנת בין הצורך בהזרמת כספים לטווח הקצר לבין השפעותיה ארוכות הטווח על עתידנו הכלכלי.

בהצלחה!

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא ומומלץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני ו/או פיננסי מוסמך עם רישיון.


יש לכם שאלות נוספות?