"עובדים על זה.." איזה נזק עשתה הקורונה לשוק העבודה? והאם יצא מכך משהו חיובי?

בעוד כחודשיים ישובו מאות אלפי ישראלים לעבודה. בינתיים, אלפים מעדיפים ליהנות מהזכויות הנדירות שקיבלו מהמדינה ולשבת בבית. האם הם עתידים לשלם מחיר בעתיד על התקופה הזו? מה לגבי אלה שהמשיכו לעבוד - האם זכויותיהם השתפרו או נפגעו? ומה המחיר שכולנו נשלם על החלטות הממשלה?

מאת: מערכת רכסים | 21.04.2021

תמונה: Unsplash


בשעה שהמשק חוזר לפעילות כמעט מלאה, עסקים רבים - שסופסוף פתחו את הדלת וסובבו את השלט "פתוח" לצד השמח יותר שלו - נתקלו בקושי מסוג אחר ולא צפוי: אין למצוא בסביבה כוח זמין ונכון לתת יד בעבודה. כתוצאה מכך שפים שממלצרים ושוטפים כלים, מנהלים שעוסקים גם בשילוח והפצה הפכו למראה תדיר בתקופת פוסט קורונה. מעבר לחוסר הנוחות הגדולה שנוצרה, לעסקים וללקוחותיהם, המציאות הזו מקשה עוד יותר על חזרה לשגרה.

בעוד כחודשיים ישובו מאות אלפי ישראלים לעבודה, אחרי שתסתיים תקופת החל"ת, כפי שהגדיר כבר כמעט לפני שנה, שר האוצר ישראל כץ, כשקבע שתוקף תקנות החירום לגבי הוצאת עובדת לחל"ת מסתיימות בחודש יוני 21. בינתיים, אלפי ישראלים מעדיפים ליהנות מהזכויות הנדירות שקיבלו מהמדינה ולא לחזור לעבודה. רובם יוכלו לחזור בעוד חודשיים למקום העבודה הקודם שלהם. לרבים אחרים שפוטרו, לא יהיה לאן לחזור.

האם האופוריה של החל"תניקים מוצדקת? האם הם עתידים לשלם מחיר בעתיד על התקופה הזו? מה המחיר שכולנו משלמים על ההסדר הזה? ומה לגבי אנשים שנשארו לעבוד בזמן הקורונה, האם הזכויות שלהם השתפרו או נפגעו בתקופה זו?



מה שבא בקלות יוצא מהפנסיה


על פי דה מרקר (מירב ארלוזרוב 14.4.21) בפועל, כל 1.3 מיליון המובטלים בעל כורחם, בשיא הסגר הראשון, קיבלו מענה מלא דרך הביטוח הלאומי. לפי נתוני החשב הכללי למארס 2021, בסך הכל שילמה המדינה קצבאות אבטלה וחל"ת של כ–27.5 מיליארד שקל במהלך שנת הקורונה. בשעת אמת, כאשר היה צורך להתגייס כדי לתת תמיכה סוציאלית לאזרחיה, המדינה היתה שם, וללא סייג.


התוספת שהעביר משרד האוצר לביטוח הלאומי בשנת הקורונה, כדי לממן את תשלומי החל"ת עד למארס, היא בסך של 16 מיליארד שקל (והתכנון התקציבי עד ליוני הוא של 22 מיליארד שקל). כל מי שהלעיזו כל השנים שמשרד האוצר הוא קמצן, וכי בשעת צרה הוא יזנח את אזרחי ישראל לאנחות, חייבים לו סוג של התנצלות. המבחן הגיע, הסכומים שנדרשו לתשלום היו עצומים, ומשרד האוצר היה שם כדי לשלם.


יחד עם זאת, אסור לשכוח כי האבטלה היא אסון גם לפנסיה. אמנם מי שנמצא בחל"ת מקבל דמי אבטלה, שמכסים חלק מסוים מהשכר שלו, אך ההפקדות לפנסיה אינן ממשיכות בתקופה זו. כפי שעולה מהסקר, רוב העובדים לא הפקידו את חלקם לחיסכון לפנסיה בזמן ששהו בחל"ת - אף שיכלו לעשות זאת באופן עצמאי, לפחות באופן חלקי.

מה היקף הפגיעה בפנסיה? שנה בחל"ת עלולה לעלות לעובדים 100 אלף שקל, כך על פי דה מרקר (ג'ניה וולינסקי נתנאל גאמס, 22.03.21) 75% מהעובדים בחל"ת אינם מפקידים בעצמם לחיסכון לפנסיה וככל שהעובד צעיר יותר, הפגיעה בחיסכון תהיה קשה יותר. למי שנמצא בחל"ת כבר שנה שלמה ייטב לו שיפנה מיד לקרן הפנסיה שלו - כדי להימנע מפגיעה נוספת.


בישראל היו במחצית השנייה של פברואר כ-283 אלף איש בחל"ת, לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפי סקר שערכה התאחדות התעשיינים, 75% מהישראלים ששוהים בחל"ת הפסיקו את הפקדותיהם לחיסכון לפנסיה, ורק הרבע הנותר המשיכו להפריש את חלקם לפנסיה.


להפסקת ההפקדות יש השלכה לא רק על הביטוח. מי שיימנע מלפעול בתום שנה ללא הפקדות מסתכן באובדן הרצף הפנסיוני. אם הוא ישוב לאותו מקום עבודה בתום החל"ת, והמעסיק ימשיך להפקיד לקרן הפנסיה מרגע חזרתו, העובד לא ייתקל בבעיה. עם זאת, מי שיתחיל עבודה חדשה ולא שמר על רצף (כלומר, לא הסדיר את ההפקדות לפנסיה בתום השנה) – מקום העבודה החדש יוכל להפקיד לו לפנסיה רק לאחר שיצבור ותק של חצי שנה, ולא מהיום הראשון.

מי שלא צריכים לדאוג בינתיים בהקשר זה הם עובדים שהוחזרו לעבודה במשך השנה האחרונה, גם אם לפרק זמן קצר, שבו הפקיד המעסיק בעבורם לקרן הפנסיה שלהם. לדברי טסלר, החזרה לעבודה מאפסת את התקופה של 12 החודשים של ההארכה האוטומטית, והיא מתחילה להימנות מחדש. בינתיים תוקפה של הוראת השעה הוארך עד יוני 2021 – כך שגם מי שפוטר בסגר השלישי יקבל הארכה אוטומטית של הביטוח ל-12 חודשים.



ובינתיים... בשוק העבודה

בזמן שהמובטלים איבדו את מקום העבודה שלהם הוא הוצאו בעל כורחם לחופשה כפויה, גם השכירים שנשארו לעבוד לא ליקקו דבש. מחקרים של הביטוח הלאומי שנעשו לפני 6 חודשים חשפו בזמנו את עומק הפגיעה וחוסר השוויון שבו היכה משבר הקורונה בשכירים במשק; כמעט מחצית מבני ה־55 ומעלה ספגו ירידה בשכרם ו־15% מבני ה־65 נפלטו משוק העבודה ויתקשו לחזור אליו; שכר הצעירים בני פחות מ־24 הופחת בכמעט 20%; החרדים ספגו את ההפחתה החריפה ביותר בשכרם, כך על פי מגזין גלובס (שחר אילן 22.11.20).


יחד עם זאת, באופן מפתיע ולמרות המצב הקשה בו נמצא המשק, מאז ועד היום, השכר הממוצע במשק מזנק במהירות. הנה ההסבר על פי סמי פרץ (דה מרקר 6.4.21) מאז פרץ משבר הקורונה, השכר הממוצע במשק נמצא בקו עלייה חד. בינואר 2021 הוא היה 11,953 שקל לחודש, גידול של 10.5% בתוך שנה. לא ראינו באף אחת מהשנים האחרונות גידול שאפילו מתקרב לכך. איך זה קורה בשנת משבר בריאותי וכלכלי? ובכן, המשבר הזה הוא-הוא הסיבה לעליית השכר.


כלומר, היתה כאן הטיה סטטיסטית משמעותית: מי שנגרעו ממצבת העובדים היו בעלי שכר נמוך מהממוצע – ולכן הממוצע של העובדים הנותרים עלה. מספר משרות השכיר במשק בינואר 2021 היה 3.196 מיליון, לעומת 3.775 מיליון בינואר 2020, ירידה של 15.4%.


אם נראה בחודשים הקרובים חזרה מהירה של עובדים לשוק העבודה, התוצאה תהיה ירידה באבטלה וירידה של השכר הממוצע במשק. אם לא נראה ירידה של השכר הממוצע – המשמעות תהיה ששוק העבודה אינו מצליח להתאושש למרות פתיחת המשק. לכן, ירידת השכר הממוצע תהיה בשורה טובה, לפחות מההיבט של שיעור האבטלה.



כולנו משלמים את המחיר


אז איפה כל זה פוגש אותנו? ובכן... בפועל, קצבאות הזיקנה של כולנו מימנו כמעט מחצית מעלות הזינוק באבטלה כתוצאה ממשבר הקורונה. או בניסוח אחר: הפנסיה שלנו שילמה את משבר הקורונה. על פי הערכות בנק ישראל, הקורונה קיצרה בשנתיים את מועד ההתרוקנות של קרן ההון של הביטוח הלאומי. כל בני ה–50 פלוס, שסברו עד כה שהם יכולים לישון בשקט עד 2046 — השנה שבא קופת הביטוח הלאומי אמורה להתרוקן, וכבר לא יהיה מהיכן לממן את קצבאות הזקנה שלהם — קמו ממשבר הקורונה וגילו שהלו"ז עודכן ל–2044.


על פי דה מרקר (מירב ארלוזרוב 14.4.21) בנק ישראל, בדו"ח השנתי שלו, לא חסך שבטו ממשרד האוצר על התוצאה הזו: "השימוש בקרן הביטוח הלאומי למימון גירעונות שנובעים מזעזועים כלכליים בהווה מחליש את המנגנון המחייב את הממשלה לכסות חלק מהקצבאות בטווח הארוך... ההתפתחויות בשנה זו מדגישות את הצורך בגידור מקורות מימון, כדי למנוע סבסוד צולב, הנותן משקל יתר להווה על חשבון העתיד, בשל קוצר ראות של מקבלי ההחלטות, ללא שיקוף ההשלכות לציבור".


ארלוזורוב מציינת כי הציון שבנק ישראל נתן לאוצר על ניהול קופת הביטוח הלאומי במשבר הקורונה הוא "קוצר ראות" וחוסר שקיפות ציבורית. כלומר, בנק ישראל מאשים את האוצר בכך שהסתיר את העלות האמיתית של משבר הקורונה, בכך שהוא הטיל 11.5 מיליארד שקל מהעלות הזו על חשבון העתיד — על חשבון קצבאות הזקנה. זה חסך 11.5 מיליארד שקל כיום, אבל יפגע בתשלום קצבאות הזקנה החל ב–2044.


כולנו תקווה שעד אז תתהפך המגמה והקופה תתמלא בקצב שיגשר על הפער שנגרם בשל המגיפה.




האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא ומומלץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני ו/או פיננסי מוסמך עם רישיון.


יש לכם שאלות נוספות?

אנחנו כאן לכל דבר ועניין.


מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il

להתקשר אלינו למספר: 02-5455445

או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור תיק הביטוח החיסכון והפנסיה שלכם -

כתבות

  • Facebook
  • Twitter
  • Instagram
  • Google+

הרשמו למגזין הדיגיטלי של רכסים ונעדכן אתכם (פעם בחודש) בכל מה שמעניין בתחום הביטוח והפיננסים

  • Instagram - White Circle
  • LinkedIn - White Circle
  • Facebook - White Circle

פעולות

טלפון: 02-5455445

פקס: 02-5455446

הרצל 122, ירושלים

א-ה  09:00-17:00

  • Facebook - White Circle
  • Instagram - White Circle
  • LinkedIn - White Circle

 רכסים סוכנות לביטוח בע"מ

לחמי סוכנות לביטוח בע"מ

  • Facebook - White Circle
  • Instagram - White Circle
  • LinkedIn - White Circle
צריכים עזרה?