שמונה חודשים לתוך המשבר העולמי שיצר וירוס הקורונה, הבשיל העת זמן לסקר את השנה העברית הראשונה של המגיפה (ובשאיפה גם האחרונה) בהיבטים כלכליים ולבחון בזהירות רבה את העתיד לבוא.
מאת: מערכת רכסים | 23.09.2020
תמונה: Unsplash
אמנם ישראל מתנהלת כבר כמעט שנתיים ללא תקציב ומערכות הבחירות החוזרות ונשנות לא תרמו לקופת המדינה (בלשון המעטה), אבל רק לפני שנה צעדה הכלכלה הישראלית בגאון עם נתונים רבים שמציבים אותה בצמרת הכלכלה העולמית ואז הגיעה הקורונה וכאילו מישהו אמר "סטופ כדור הארץ" וזה באמת קרה. רק שהעצירה המוחלטת הייתה רק למראית עין. בהיבטים רבים ממש הלכנו אחורה ושברנו שיאים שליליים שטרם נראו כמותם. לעומתם, צצו גם מבין ההריסות הזדמנויות חדשות ותחומים חדשים שחוו השנה את הפריצה הגדולה ביותר שלהם.
ריכזנו עבורכם את הנתונים המרכזיים מתוך סיכומי השנה באתרי הכלכלה המובילים בישראל, על מנת לספק תמונת מצב מלאה עד כמה שניתן על השנה שהייתה ועל הצפוי לנו בשנה שבאה עלינו לטובה.
מגזין Ynet (גד ליאור 18.9.20) סיכם את מצבו של המשק הישראלי, היום לעומת התקופה המקבילה אשתקד : לפני כשנה שיעור האבטלה היה 3.5%, הצמיחה נשקה ל-4%, החוב הישראלי ביחס לתוצר היה נמוך מ-60%, מחירי הדירות ירדו, תוכניות ה"נטו" שהגה שר האוצר לשעבר משה כחלון עדיין היו בתוקף וגרמו להורדות מחירים רבות, והגירעון בתקציב היה "רק" 50 מיליארד שקל.
והיום? האבטלה עומדת על כ-10% לפי הנתונים המקלים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכ-18% לפי נתוני שירות התעסוקה, כאשר יחד עם המצויים בחופשות ללא תשלום נותרו עדיין ללא עבודה כ-740 אלף ישראלים, שעבדו ברובם הגדול עד לא מכבר.
הצמיחה היא שלילית, בשיא חסר תקדים של מינוס 8% במחצית הראשונה של השנה. החוב הישראלי זינק בשליש ומגיע לכ-80% מהתוצר. מחירי הדירות חזרו לעלות ומבצעי ההנחות במיסים מסתיימים בקול ענות חלושה.
הגירעון זינק פי שלושה והגיע לסביבות 150 מיליארד שקל, דבר שיוצר בור גדול לקופת המדינה. זאת בגין הוצאות הענק הנלוות למשבר הקורונה. כך, שנת תש"פ הייתה שנה כלכלית גרועה ואבודה, כנראה יותר מכל שנה אחרת בתולדות המדינה בת ה-72, שבגילה כבר עברה את גיל הפנסיה ומצבה כרגע לא טוב מזה של חלק מהפנסיונרים, שעוד עלולים לספוג קיצוץ בפנסיה שלהם במהלך שנת תשפ"א.
שוק ההון – מסכנת מפולת למכה קלה בכנף
לעומת מה שעבר על האזרח הפשוט, שוק ההון עבר טלטלה מסוג אחר ואם לנסות ולסכם במשפט אחד את מה שעבר על השווקים השנה אפשר לומר שהמציאות עלתה על כל דמיון. למשך חודש אחד בלבד קטעה המגפה את המגמה החיובית החזקה בשוקי המניות בעולם, אבל מאז הם התאוששו באופן מרשים. מדדי המניות של בורסת תל אביב, לעומת זאת, סיכמו שנה עברית מאכזבת.
כך סיכם זאת צבי סטפק עבור אתר גלובס: שנת תש"פ הייתה שנה מאוד בלתי שגרתית בשווקים הפיננסיים, ובהחלט שנה מפתיעה מאוד, שהיו בה שלושה פרקי זמן שונים מאוד זה מזה - שאפשר לראות בהם שלושה גלים. הגל הראשון היה גל של עליות חזקות, שנמשך כארבעה וחצי חודשים, מראשית השנה העברית (1 באוקטובר 2019) ועד ל-19 בפברואר 2020. גל זה השתלב היטב עם המגמה שאפיינה את 2019 כולה - שנה שהייתה שנה חלומית במונחי תשואה, ולא רק של שוקי המניות.
ואז הגיע וירוס הקורונה והתחיל הגל השני, זה של ירידות תלולות בשווקים - גל שנמשך כחודש ימים וסחף עמו גם את איגרות החוב הקונצרניות. הגל הזה הסתיים ב-23 במרץ, ואז התחיל הגל השלישי - גל מאוד לא צפוי בעוצמתו, שהעלה את שעריהן של רבות ממניות העולם לשיאים חדשים. הטכנולוגיה המחישה במהלך המשבר את עליונותה, ולא מדובר רק בתאגידי העל. הקורונה "המציאה מחדש" חברות קיימות כמו זום, שמנייתה נסקה בשיעור של 415% בשנת תש"פ.
המנצחים והמרוויחים הגדולים של השנה החולפת
ארה"ב לא לבד. גם שוקי מניות מרכזיים אחרים בעולם הניבו למשקיעים תשואות נאות, אם כי נמוכות בהרבה: מדד הדאקס הגרמני עלה 8% בשנה העברית החולפת, ומדד הניקיי היפני עלה 6%.
כמובן שהתשואות של מדדי המניות המובילים ושל המניות הספציפיות הן הרבה יותר גבוהות עבור מי שרכש אותן בסביבות נקודת השפל של 23 במרץ 2020. מי שהשכיל לרכוש בנקודת התחתית הזו של השנה החולפת, עשה תשואות פנומינליות: מדד נאסד"ק רשם מאז עלייה של 63%, מדד דאקס עלה 51%, מדד ניקיי עלה 39%, ואפילו מדד ת"א-125 עלה מאז 24%.
כך או כך, את תואר המנצח הגדול בשוק ההון לשנת תש"פ מקבל הביטקוין - המטבע הוירטואלי בעל השווי שוק הגדול בעולם, שמסיים את שנת תש"פ בתשואה נהדרת של כ-36% למשקיעים. בפוטו פיניש צמוד, הביטקוין ניצח את מדד הנאסד"ק שהניב תשואה של כ-34% בשנה החולפת. גם בתחרות המדומה על נכס המקלט האולטימטיבי לשעות משבר מוכיח הביטקוין עליונות השנה וזאת אל מול 27% תשואה של הזהב. אמנם הכסף, האת'ריום וגם מניית אפל הניבו תשואות הרבה יותר גבוהות ומנגד מדדים ונכסים פיננסים רבים סיימו בתשואות שליליות. אך בסך הכולל הביטקוין הניב את התשואה הנאה ביותר למשקיעים (מתוך ביזפורטל, צחי אפרתי 22.09).
תחום נוסף שעתיד להוביל את רשימת התחומים הצומחים לשנים הקרובות הוא תחום המסחר באונליין. עסקים שהשכילו לעשות את המעבר למסחר מקוון הרוויחו בגדול השנה וככל הנראה שהמגמה הזו תמשיך ותתחזק. כך נראה למשל שלמרות שנת הדוחק והשפל, מנתוני חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), המפעילה את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי בישראל, עולה כי בימים שלפני ראש השנה תשפ"א חלה עליה משמעותית של 22.7% אחוז בסכום העסקאות שבוצעו בכרטיסי אשראי על ידי הציבור הישראלי ברשתות המזון בהשוואה לתקופה המקבילה לפני ראש השנה תש"פ, כך לפי אתר ערוץ 7 (מיכל לוי 22.09).
לאן הולכים מכאן?
אז איך תיראה שנת תשפ"א? (צבי סטפק עבור אתר גלובס 22.09) זוהי, כמובן, שאלת מיליון הדולר. אין, ולא יכולה להיות, תשובה אמינה לשאלה זו. ראשית משום שאיש אינו יודע מתי הקורונה תצא מחיינו, האם בתוך כמה חודשים או לקראת סוף השנה, אם בכלל. שנית, השאלה היא מה יכריע - הקורונה המתעצמת או הריבית הנמוכה, רמת שערי המניות הגבוהה בדרך כלל, או היעדר האלטרנטיבות והתובנה שהריבית הנמוכה עד כדי אפסית, ולעתים אף שלילית, היא כאן כדי להישאר זמן ממושך. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל, נתן לכך אישור ממש בימים האחרונים.
מה שיותר קל להעריך ולומר הוא שהשנה העברית הקרובה תהיה לא פחות תנודתית מאשר השנה שחלפה, ומה שסביר להעריך הוא שאם תש"פ הייתה שנת מניות הטכנולוגיה, הרי שככל שיימצא חיסון לווירוס הקורונה מהר יותר, כך תשפ"א יכולה להיות השנה של מניות מהענפים המסורתיים והבסיסיים יותר.
בשורה התחתונה: אין דרך אמיתית לדעת איך תיראה שנת תשפ"א מבחינת הכיס שלנו. נקודת אור אחת שהייתה השנה ולא קיבלה התייחסות בכתבה – הסכמי הידידות ושיתוף הפעולה של ישראל עם מדינות המפרץ בהחלט מבשר על שחר של עידן חדש שאולי עתיד גם להשפיע על החוסן הכלכלי שלנו ושל כל האזור.
נאחל מכאן שנת התשפ"א מוצלחת ומבורכת לכולם!
יש לכם שאלות נוספות?
אנחנו כאן לכל דבר ועניין.
מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il
להתקשר אלינו למספר: 02-5455445
או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור התיק הביטוחי שלכם -
