הנזקים וההזדמנויות - איך הקורונה משפיעה על הכסף שלנו?

שיעורי אבטלה שמגיעים לכ-25% משיעור האוכלוסייה, נזקים גדולים לפנסיות ולשוק ההון. הקורונה משפיעה על הכסף של כולנו, בין אם אנחנו חוסכים, משקיעים או מחזיקים בנכסים. מה צפוי לנו בהמשך? והאם יש סיבות לאופטימיות?

 מערכת רכסים     16.04.20

הקורונה הדביקה גם את שוק ההון... יום כיפור כלכלי... המשבר הזה שונה מכל מה שהכרנו... אלה רק חלק מהכותרות הכלכליות שהתעוררנו אליהן בשבועות האחרונים. עוד מוקדם לסכם את ההשפעות שיש לנגיף הקורונה על חיים שלנו בכלל ועל הכסף שלנו בפרט, אך אפשר לומר בוודאות שהעולם כפי שהכרנו אותו השתנה לבלי היכר וכי לרוב האנשים, העסקים והחברות בעולם יש כיום פחות כסף מבעבר.

אם נקשיב לדעת המומחים שמדברים על מיתון קשה שילווה אותנו עמוק לתוך 2020, אז המצב לא צפוי להשתנות בעתיד הקרוב. אלה הן בשורות מדאיגות מצד אחד ומצד שני מדובר במציאות שמכניסה אותנו לפרופורציות. החיים ב-20% תפוקה נראים אחרת, לטוב ולרע, והמציאות החדשה דורשת מאיתנו הערכת מצב והסקת מסקנות להמשך. 

 

התנודות בשוק ההון משפיעות על כולנו
 

גם אנשים שאינם משקיעים פעילים בבורסה ואינם רוכשים מניות באופן ישיר, מושפעים ממה שקורה בשוק ההון. הסיבה לכך היא קרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל, בהן נמצאים החסכונות שלנו. אלה מנוהלות לרוב על ידי מנהלים שמפזרים את ההשקעות באופן מגוון, בין מניות, סחורות, אגרות חוב, מטבעות ועוד. ככל שערך המוצר אותו רכשו צונח, כך ההשקעה של הכסף שלנו תהיה שווה פחות. נכון להיום, השוק חווה ירידה כללית של כ-18% ביחס לתשואות של שנה שעברה, אך דווקא התשואות הגבוהות שאפיינו את השנה שעברה, הן אלה שממתנות כיום את ממדי הפגיעה.

 

בכירים בענף החסכון הפנסיוני מספרים כי המצב היום דומה מאוד למה שהיה ב-2008, עם משבר הסאב פריים. ומה בכל זאת השתנה? הציבור, לדברם, בוגר יותר ומנוסה יותר ועל כן לא ממהר לפדות את הכסף שלו במחיר הפסד. ההתנהגות "הבוגרת" הזו עוזרת לשוק ההון לשמור על היציבות שלו ומזכירה לכולנו שבשורה התחתונה מדובר במשבר שיעבור תוך שנה (או מספר שנים) ובסופו של דבר המדדים בשוק ההון יחזרו לעלות. ומכיוון שהפנסיה שלנו היא חסכון ארוך טווח, עדיף לשמור על קור רוח ולא לתת לירידות השערים להוציא אותנו משיווי משקל.

 

המשקיעים לא מאמינים לעליות הזמניות במדדים
 

אחרי ירידה חדה ומהירה של כ–35% בתוך פחות מחודש, הגיעה ההודעה מהדוד סם בדבר סיוע חילוץ בגובה 2.2 טריליון דולר לכלכלה האמריקאית. ההודעה הזו הצליחה לשנות את המגמה של מדד S&P 500 שעבר לעליות חזקות של כ–20% בתוך שלושה ימים (גם אחרי העלייה הזו, המדד איבד כ–22% מערכו מאז התחיל משבר הקורונה).

 

אולם לעלייה הזו אין משמעות של ממש. האופטימיים יכולים לחשוב שמדובר בסופה של תקופת ירידות השערים וכי השוק מצא את התחתית שלו וכי תוכנית חילוץ בהיקף כמעט בלתי נתפש, היא תחילתו של תהליך היציאה מהמשבר הכלכלי. המפוכחים יותר, המכירים את המגמות בשוק ההון, במיוחד בתקופות של משבר, כמו זה שהיה בשפל הגדול במאה הקודמת או במשבר של 2008, מאמינים כי מדובר בעלייה זמנית שמגיעה במסגרת של ירידה גדולה יותר בשוק, שטרם מיצתה את עצמה. מעין אתנחתא קצרה בירידות.

 

בימים כאלו, המומחים מזכירים (אלטשולר שחם – 22.3) שיציאה מהשוק בזמן ירידות אולי נראית נכונה בטווח הקצר, אך כשהשוק חוזר למומנטום חיובי ויש רצון לחזור ולהשקיע, היכולת לזהות את נקודת הכניסה הנכונה רגע לפני שהשוק  מתחיל בעליות היא קשה עד בלתי אפשרית. במקרה כזה, עלול להיווצר הפסד כפול למשקיעים – גם בנקודת היציאה וגם בנקודת הכניסה מחדש לשוק.

מי שמשקיע בשוק ההון לטווח ארוך, צריך להפנים, שמעבר לכלל האצבע לפיו שוק ההון נוטה לעלות לאורך זמן, ירידות בשווקים – אפילו משמעותיות – הן טבעיות ולא בהכרח פוגעות במגמה ארוכת הטווח. לכן, יציאה בבהלה וניסיון לתזמן את השוק עשויים לפגוע ביכולת להשיג את המטרות ארוכות הטווח. היות שלכל משקיע קיימים צרכים ומאפיינים אשר ייחודיים לו, מומלץ להיוועץ עם בעל רישיון פנסיוני ו/או פיננסי ולבצע התאמות ככל שנדרש.

מתי השוק הפיננסי יחזור לשגרה? זו שאלה שאיש לא באמת יודע את התשובה עליה, אבל יש שמעריכים שהעולם כולו ילמד לחיות עם פחות - פחות הכנסות ובהתאם לזה גם פחות הוצאות– לפחות לשנים הקרובות.  יש שיאמרו שמדובר במגמה חיובית ושהמצב שנכפה עלינו הוא בכלל הזדמנות להחזיר את האנושות כולה לתרבות צריכה הגיונית ושפויה יותר.

שוק הנדל"ן: האם צפויות ירידות מחירים?
 

בשבועות האחרונים, על רקע משבר הקורונה והמצוקה הכלכלית שנלווית אליו, נראה כי מחירי הדירות בישראל יורדים — גם אם אין עדיין מספיק עסקאות שיוכיחו זאת. בראיון שהעניק פרופ' דני בן שחר, יו"ר מכון אלרוב לחקר נדל"ן באוניברסיטת תל אביב למגזין דה מרקר (הדר חורש 6.4) העריך כי אפילו משבר עולמי לא יוריד את המחירים באזורי הביקוש.

"בשוק הדירות בבנייה יש צד ביקוש וצד היצע. בצד ההיצע יש ירידה דרסטית בהתחלות בנייה וסיומי בנייה. זה יפגע בהיצע לטווח הבינוני. יש ירידה משמעותית גם בפעילות הענף, לא ברור מה יהיה משך ההשפעה של המשבר, אבל זה יכול להתגלגל הלאה בגלל מחסור בעובדים וחומרי גלם. אני מעריך כי ביציאה מהמגפה שוק הדיור יובל על ידי הביקוש. אמנם יש פגיעה בהכנסות הציבור, שתשפיע על כוח הקנייה, אבל צריך לזכור שבכל שנה מצטרפים לשוק כ–50 אלף משקי בית שזקוקים לקורת גג".

"לא מדובר בפערי זמנים משמעותיים וגם קונים שידחו את הכניסה שלהם, ייכנסו בסופו של דבר לשוק. התעוררות הביקוש לדירות קשורה בעיקר למה שיקרה בשוק העבודה. אם המשק לא יתאושש במהירות מהאבטלה הנרחבת יעבור זמן רב יותר עד ששוק הדירות יתאושש. אני מעריך שרוב העובדים יחזרו לעבודה לאחר המשבר, אבל לאחרים ייקח זמן רב יותר ותישאר עדיין אבטלה מערכתית, שתקטן בתהליך איטי יותר".

"כרגע קשה לדבר על המחירים כי אין כמעט עסקות. נכון שירידה במספר העסקאות תמיד באה עם ירידה במחירים, וזה מה שנראה כנראה לפחות בטווח הקצר — אבל אני לא מאמין שבאזורים שבהם הביקוש גבוה נראה ירידת מחירים. באזור תל אביב למשל, עודפי הביקוש גדולים מאוד, ולכן גם במשבר המחירים לא ירדו. ירידת המחירים תהיהביישובי הפריפריה. בהמשך, הביקוש יעלה כי יש גידול קבוע של האוכלוסייה ואנשים צריכים מקום להתגורר בו".


 

המדינה מממנת, האזרחים משלמים
 

בהיעדר ממשלה מכהנת ועם תקציב 2020 שעדיין לא אושר, נכון להיום הממשלה מתכננת להוציא כ-90 מיליארד שקל ב-2020 להתמודדות עם משבר הקורונה, מעבר לסכומים שהותר לה להוציא על פי התקציב ההמשכי של שנת 2019.

לפי החישובים של משרד האוצר, כ-42 מיליארד שקל מהתוספת להוצאה הממשלתית ב-2020 ישמשו להגדלת התקציב להחזרי קרן על חובות - למשל למחזיקים באג"ח ממשלתיות שייפרעו או שיוחלפו ב-2020. מלבד זאת, הממשלה מתכננת להוציא עד 17.7 מיליארד שקל לשם החזר חובות לביטוח הלאומי בשל ההוצאות שנגרמו עקב משבר הקורונה - נוסף על החזרי החובות המתוכננים לביטוח הלאומי.השאר - 30-33 מיליארד שקל - ישמשו להוצאתה לפועל של התוכנית הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה, שהציגו ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האוצר, משה כחלון, ביום שני האחרון.

בסוף חודש מרץ שלחה המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר, מסר למנהלי הבנקים – קחו יותר סיכונים. מדובר במסר חסר תקדים ושונה מהמסרים הרגילים המופנים על ידי המפקחת לבנקים, שקוראים להם לנהוג ביתר זהירות, לתמחר את הסיכונים שהם לוקחים ולא להעניק הלוואות ואשראי מוגזמים. אלא שהמצב היום אינו שגרתי בשום צורה והמשבר הכלכלי מאיים להביא לפשיטות רגל של עשרות אלפי עסקים שנמצאים בקושי תזרימי חמור ומתקשים לקבל אשראי מהבנק, והמשמעות שלו היא חוסר יכולת לפרוע חובות לבנקים - מה שיתגלגל ממילא למאזני הבנקים. על כן, המפקחת מבקשת מהבנקים לנקוט בראייה "הוליסטית". משמע, להסתכל על התמונה המשקית הכוללת ולהבין שאם הם דוחים בקשת אשראי של עסק בודד, יהיו לכך השלכות על הספקים והעובדים שלו והמשמעות היא קריסה של עסקים על ימין ועל שמאל.

הפתרון של הממשלה אמנם עשוי לתרום לייצוב מצב המשק בטווח הקצר, אך בטווח הארוך, גרעון תקציבי גדול מהצפוי, לצד צרכנות אשראי בהיקפים שלא הכרנו, גם מצד בתי אב וגם מצד עסקים – גדולים כקטנים, צפויים להעמיס עלינו האזרחים.

בטווח הקצר נצטרך להתמודד עם הלוואות חדשות שלא התכוונו לקחת ואחרי ההלם הראשוני שהביא את רובינו להקפיא את רוב ההוצאות שלנו, צפויים גם להגיע גלי המשנה, ביום שנידרש להחזיר את כל הכספים שדחינו. בטווח הארוך יהיו אלה המיסים החדשים שצפויים לנחות עלינו מיד עם כינונה של הממשלה החדשה. המציאות הזו, מלחיצה ומדאיגה ככל שתהיה, עשויה לייצר תרבות צריכה מסוג חדש, כזו שתביא אותנו לצרוך פחות, להזמין יותר תוצרת מקומית ולחשב כל שקל שיוצא מכיסנו. עבור אחדים מדובר בבשורה של ממש ובשחר של יום חדש.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא ומומלץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני ו/או פיננסי מוסמך עם רישיון.

 

 

 

 

 

 

 

 

הרשמו למגזין הדיגיטלי של רכסים ונעדכן אתכם (פעם בחודש) בכל מה שמעניין בתחום הביטוח והפיננסים

  • Instagram - White Circle
  • LinkedIn - White Circle
  • Facebook - White Circle

פעולות

טלפון: 02-5455445

פקס: 02-5455446

הרצל 122, ירושלים

א-ה  09:00-17:00

  • Facebook - White Circle
  • Instagram - White Circle
  • LinkedIn - White Circle

 רכסים סוכנות לביטוח בע"מ

לחמי סוכנות לביטוח בע"מ

  • Facebook - White Circle
  • Instagram - White Circle
  • LinkedIn - White Circle
צריכים עזרה?