על רקע רעשי האדמה שהתרחשו באזור טורקיה וסוריה, אשר גבו אלפי קורבנות והובילו להרס נרחב בערים רבות, חשוב להבין מה מצב מיגון המבנים בישראל, מדינה הנמצאת על השבר הסורי אפריקאי, במקרה של רעידת אדמה? מהם החסמים בדרך להגנה על המבנים בישראל מפני התמוטטות? ומהן הנקודות שכדאי לקחת בחשבון בביטוח דירה המעניק כיסוי מפני נזקי רעידות אדמה?
מאת: מערכת רכסים | 22.02.2023
תמונה: Unsplash
מבחינה סטטיסטית, רעידת אדמה חזקה מכה בישראל פעם במאה שנה. בהתחשב בעובדה שהפעם האחרונה היתה לפני 96 שנים, ניתן להגיד שהרעש החזק הבא נמצא ממש מעבר לפינה. עם זאת, המבנים בישראל עדיין לא מוגנים כראוי מרעש משמעותי, וכמחצית מהישראלים לא מבוטחים מול נזקים של רעידת אדמה. רק בכדי לסבר את האוזן: בישראל כ-4.2 מיליון דירות, 40% מתוכן נבנו לפני התקן. כלומר כ-1.7 מיליון דירות נבנו לפני כניסת התקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה (ת"י 413).
"ישראל יושבת על השבר הסורי אפריקני, שנחשב לאזור סיכון סיסמי, ובו מתרחשת רעידת אדמה חזקה פעם במאה שנים, בממוצע. האחרונה שבהן הכתה בצפון ים המלח ב-1927 - כמעט לפני מאה שנה - פגעה קשות בירושלים, יריחו, טבריה, לוד ושכם, וגרמה ל-285 הרוגים ולכמעט אלף פצועים.
אחת מהפעולות המרכזיות בישראל להפחתת ממדי ההרס והנפגעים, היתה השקת תכנית תמ"א 38, שהוגדרה בתחילה בתור 'תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה', לפני שהפכה בעיקר לכלי לשדרוג ערך הדירה באזורי ביקוש, תוך הזנחה כמעט מוחלטת של מבנים בפריפריה, בעקבות חוסר היתכנות כלכלית. "באופן אבסורדי, דווקא באזורים הפגיעים יותר לרעשי אדמה כמעט ולא הוקמו פרויקטי תמ"א, משום שהם שוכנים בפריפריה רחוקה והביקושים להשבחת נכסים נמוכים. המצב גרם לכך שעשרות אלפי בנייני מגורים בישראל, בעיקר בערים שנפגעו ב-1927, נמצאים כיום בסכנת קריסה במקרה של רעש אדמה". [מתוך דה מרקר נדן פלדמן 7.2.23].
מהדו"ח האחרון של מבקר המדינה בנוגע למוכנות של ישראל לרעידת אדמה, שפורסם ב-2018, עלה כי ישראל לא ערוכה לרעידת האדמה הבאה. על פי הדו"ח, נכון ל-2018 היו בישראל יותר מ-600 אלף מבנים שלא עומדים בתקן לעמידות בפני רעידת אדמה – ובעקבות זאת עומדים בסכנת קריסה במקרה של רעש חזק. על רקע רעידות האדמה בטורקיה ובסוריה, אמר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן "כי בשנה האחרונה מבצע משרדו ביקורת על היערכות לרעידות אדמה ברשויות מקומיות, השוכנות לאורך השבר הסורי-אפריקאי, ולפיכך נשקפת להן סכנה גדולה יותר. מדובר בבית שאן, טבריה, צפת, קריית שמונה, אילת, מגדל העמק, חצור הגלילית, עפולה, ראש פינה וקצרין. לדבריו, במקומות הללו כבר פורסם בדוחות הקודמים כי דווקא שם, באזורי הפריפריה הקרובים לקווי הבקע ומועדים לרעידות האדמה, תמ"א 38 כמעט שאינה מיושמת, וכי "נדרשת פעולה אחרת מצד הממשלה כדי להכין אותן לרעידות האדמה". [מתוך ynet טובה צימוקי ואילנה קוריאל 7.2.23].
למרות הסכנות הברורות - חצי מהישראלים לא ביטחו את הדירה מול נזקי רעידת אדמה
על רקע הסיכונים הברורים והיעדר ההגנה של המבנים עצמם, עולה הצורך בביטוח בגין נזקי רעידות אדמה, המכסה על נזקים לדירה ולרכוש. עם זאת, "לפי נתוני משרד האוצר מ-2018, ל-46% מהדירות בישראל אין ביטוח מפני רעש אדמה. כמו כן, מתברר ש-15% מהאנשים שמחזיקים בפוליסת ביטוח דירה החליטו לוותר מיוזמתם על סעיף של רעידת אדמה בביטוח, רק כדי לחסוך כמה שקלים בחודש." [מתוך דה מרקר נדן פלדמן 7.2.23].
בניגוד לנזקי מלחמה ופעולות איבה, המדינה אינה חייבת לפצות אזרחים במקרה של רעידת אדמה, מה שהופך את הביטוח הפרטי לדרך היחידה להגן על ההפסדים הצפויים.
עד שנות ה-80 של המאה הקודמת, ביטוח מפני רעידות אדמה היה חלק בלתי נפרד מפוליסת ביטוח הדירה, אך כיום הוא כיסוי לבחירה, כך שיש למבוטחים אפשרות לוותר על רכישת כיסוי ולהוזיל את פרמיית הביטוח החודשית. גם היום, על פי הוראות המפקח על הביטוח, כיסוי נגד רעידות אדמה כלול בכל פוליסת ביטוח דירה תקנית. לכן, אם הלקוח מחליט שלא לרכוש כיסוי מסוג זה, החוק מחייב אותו לחתום על מסמך ויתור.
מהן הנקודות שכדאי לשים לב אליהן בביטוח נגד רעידות אדמה?
לפני הכל, חשוב לבדוק האם בביטוח הדירה שלכם יש סעיף של הגנה מרעידות אדמה. חלק מאיתנו לא תמיד זוכר האם ויתר על הכיסוי - עד שמגיעה רעידת אדמה שמורגשת גם בישראל, ומזכירה לכולנו לבדוק את הפוליסה.
חשוב לשים לב: אם יש לכם ביטוח משכנתא, הוא מעניק כיסוי ביטוחי עבור המבנה עצמו מנזקי רעידת אדמה, ולכן לא צריך ביטוח מבנה רגיל כאשר באים לעשות ביטוח נגד רעידות אדמה. לצד זאת, כיסוי לרעידת אדמה בביטוח משכנתא לא מעניק כיסוי עבור נזקים לתכולה כתוצאה מרעידת אדמה. לכן, חשוב לבדוק האם שילוב הביטוחים שלנו מספק כיסוי למבנה עצמו ולתכולה, בהתאם לצרכים שלנו, כמובן.
בביטוח בית עסק, חשוב לדעת, ניתן לבטח מבנה המשמש לפעילות העסק בגין אובדן הרווחים בעקבות רעידת האדמה.
בכל הנוגע לשאלה האם המבוטח מקבל פיצוי מלא על הנזק, התשובה היא שהפוליסה מספקת את מלוא הכיסוי על פי התנאים הכתובים בה, אך עם אבחנה בין ערך שיפוי לערך כינון. ערך שיפוי מספק פיצוי בהשוואה לערך הנכס בזמן רעידת האדמה, בעוד שערך כינון מחשב את הפיצוי ביחס לעלות הבנייה מחדש של הנכס. על מנת לקבל גם את ערך הכינון, על המבוטח לסיים את הבנייה תוך שנה מרעידת האדמה. עם זאת, אם ישנן נסיבות שאינן תלויות במבוטח ולא מאפשרות את השלמת הבנייה, החוק מגדיר כי התקופה לקבלת ערך הכינון תוארך – יש לשים לב לקיום הסעיף ותנאיו.
השתתפות עצמית בכיסוי על נזקי רעידת אדמה עומדת במרבית המקרים על 10% מסכום הכיסוי.
הבשורה הטובה עבור מי שגר באזורים עם סיכון גבוה יותר לרעידות אדמה היא שרשות שוק ההון, הביטוח והסיכון לא מאפשרת לחברות הביטוח לקבוע את תעריף הביטוח על פי מיקום גיאוגרפי, כדי למנוע מצב בו בעלי דירות במקומות מסוכנים יותר בוחרים שלא לבטח את נכסיהם בעקבות המחיר הגבוה יותר.
במקרים בהם ישנם דיירים בבניין שאינם מבוטחים, עשויה להיווצר בעיה בכיסוי עלות הבנייה מחדש של הבניין. לכן, הרגולטור מאפשר לרכוש כיסוי גם לערך הקרקע ולא רק לערך המבנה, וכך להגדיל את סכום הכיסוי במקרה של קריסה, מה שמפחית את התלות בכך שכל השכנים מבוטחים.
בשורה התחתונה: על רקע רעידות האדמה שפוקדות את אזורינו בחודשים האחרונים, במהלכם היינו עדים לנזקים העצומים שנגרמו למבנים שקרסו וכתוצאה מכך, לאבדות בנפש ולמאות אלפי משפחות שנותרו ללא קורת גג, חשוב לבדוק מול סוכן ביטוח מוסמך את הכיסויים הביטוחיים הקיימים בפוליסת ביטוח המבנה ולוודא שהכיסוי תואם ומספק מענה לצרכים שלכם. אף אחד מאיתנו לא רוצה לגלות את עצמו רגע אחרי האסון, בלי יכולת לבנות מחדש את הבית ואת החיים.
מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il
להתקשר אלינו למספר: 02-5455445
או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור תיק הביטוח והפנסיה שלכם -
