על רקע סיומה של 2022, שהתאפיינה בהעלאת ריבית מצד הבנקים המרכזיים כניסיון להוריד את האינפלציה מצד אחד ובירידות חדות בשווקי ההון מצד שני - מתפרסמות תחזיות לקראת 2023. מה הסיכוי למיתון עולמי? האם השנה הקרובה צפויה להפתיע לטובה? ואיפה נמצאת ישראל ביחס לעולם המערבי?
מאת: מערכת רכסים | 22.01.2023
תמונה: Unsplash
אחרי שהעולם עמד מול מגפה עולמית, מלחמה (שעדיין לא הסתיימה) באירופה, שיבושים בשרשראות האספקה, עלייה במחירי חומרי הגלם, אינפלציה גואה, העלאת ריבית לאחר שנים רבות של ריבית אפסית וירידה חדה בשווקים - כל זאת במהלך שלוש שנים בלבד, התחזיות לקראת 2023 מראות זהירות גדולה ואף פסימיות. מהן התחזיות לגבי הכלכלה העולמית? ומדוע ישראל מצליחה לעקוף את מדינות ה-OECD בתחזית לצמיחה?
הכלכלה העולמית עלולה לגלוש למיתון, האינפלציה צפויה להישאר גבוהה
על פי התחזית של הבנק העולמי ל-2023, הכלכלה העולמית עלולה לשקוע למיתון, במקרה בו העלאות הריבית לא יתבררו כיעילות מספיק להורדת האינפלציה. על פי הדו"ח של הבנק העולמי, לפעולות המתואמות של מקבלי ההחלטות בכל העולם באשר להפסקת התמיכה המוניטרית והתקציבית, ישנן השפעות גדולות מהצפוי בהחמרת המצב הכלכלי והגדלת הסיכוי להאטה בצמיחה העולמית. מספר המדינות שיהדקו את המדיניות התקציבית במהלך 2023 יגיע לכמות שיא שלא נרשמה מאז תחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, מה שממחיש את השפעת המדיניות המוניטרית על צמיחה, כך נכתב בדו"ח.
הריביות עלולות לעלות עד ל-6% אם בנקים מרכזיים ינסו להוריד את האינפלציה ליעד שלהם, לפי המודל שעליו מתבסס הדו"ח. הבנק העולמי צופה כי ב-2023, הצמיחה בתמ"ג תאט ל-0.5% ומעריך כי צפויה צמיחה שלילית של 0.4% במונחי תמ"ג לנפש, אשר עומדת בהגדרה הטכנית של מיתון עולמי.
מהן ההמלצות של הבנק העולמי עבור מקבלי ההחלטות? "מקבלי ההחלטות צריכים לעבור להתמקד מהפחתת הצריכה להגברת הייצור", אמר נשיא הבנק העולמי, דיוויד מלפאס. "המדיניות צריכה לשאוף ליצירת השקעות נוספות ולשיפור הפריון והקצאות ההון, שחיוניים לצמיחה ולהפחתת העוני". [מתוך דה מרקר (תרגום מבלומברג) קלייר ג'יאו 16.9.22]
על פי הכלכלנים שגיבשו את הדו"ח, ישנה דרך לריסון האינפלציה מבלי להוביל למיתון עולמי, כגון תכניות אמינות לטווח הבינוני, סיוע ממוקד למשקי בית פגיעים, והצטרפות של מקבלי החלטות נוספים בתחום הכלכלי, מלבד הבנקים המרכזיים, למאבק באינפלציה באמצעות נקיטת צעדים לעידוד המלאים הגלובליים.
הבנק העולמי "ממליץ לבנקים המרכזיים להבהיר את החלטות המדיניות שלהם - כדי לעזור לעגן את ציפיות האינפלציה ולהפחית את רמת ההידוק המוניטרי הנדרשת. בכלכלות המפותחות, הבנקים המרכזיים צריכים לזכור מהן ההשפעות הרחבות של ההידוק, ובשווקים מתעוררים יש לחזק את הרגולציות ולצבור יתרות מט"ח. ממשלות צריכות להיות זהירות כשהן מפסיקות את צעדי התמיכה בכלכלה תוך תיאום עם יעדי המדיניות המוניטרית." [מתוך דה מרקר (תרגום מבלומברג) קלייר ג'יאו 16.9.22]
בכל הנוגע לכלכלת ארצות הברית, אלן גרינספאן, יו"ר הבנק הפדרלי לשעבר, כתב במאמר שיצא לאחרונה כי להערכתו, בעקבות צמצום המדיניות המוניטרית של הבנק הפדרלי, אשר נועד לריסון האינפלציה, "שקיעה של כלכלת ארצות הברית במיתון היא התרחיש הסביר ביותר נכון לעכשיו." [מתוך דה מרקר נמרוד הלפרן בלומברג 4.1.23]
למרות שמדדי המחירים לצרכן בחודשיים האחרונים הורו על ירידה ברמת האינפלציה בארצות הברית, גרינספאן כותב כי לדעתו הם לא יצדיקו שינוי מספיק במדיניות של הבנק הפדרלי כדי למנוע מיתון כלשהו. לדבריו "קצב עליית השכר, וכתוצאה מכך רמת התעסוקה, עדיין צריכים להיחלש עוד כדי שדעיכת האינפלציה לא תהיה זמנית בלבד. הכיוון הכרוך בהורדת הריביות מהר מידי הוא שהאינפלציה עלולה להתלהט מחדש ואז אנחנו חזרה בנקודת הפתיחה. בגלל סיבה זו לבדה, אני לא צופה שהבנק הפדרלי יקדים להרחיב את המדיניות - אלא אם יגיעו למסקנה שזה הכרחי לחלוטין, למשל, כדי למנוע כשל בתפקוד השווקים הפיננסיים". [מתוך דה מרקר נמרוד הלפרן בלומברג 4.1.23]
התחזית של משרד האוצר עבור ישראל: צמיחה של 3% והתייצבות של הריבית על 3%
על פי תחזית משרד האוצר, הצמיחה ב-2023 תעמוד על 3%, בדומה לתחזית של בנק ישראל, לעומת תחזית קודמת של המשרד לצמיחה של 3.5%.
הצמיחה הגדולה מהצפוי ב-2022, שעמדה על 6.3%, "היא זו ששינתה את התחזיות ל–2023. צמיחה חדה לא יכולה להימשך לנצח, ובסופו של דבר המשק חותר לשיווי משקל ולחזרה למגמת הצמיחה ארוכת הטווח בישראל, שהיא 3.7%. כלומר, התחזית לצמיחה של 3% ב–2023 היא למעשה "תיקון" לצמיחה החדה ב–2021 וב–2022. תחזית כזו תביא את ישראל לקצב צמיחה נמוך מהמגמה ארוכת הטווח של ישראל, אם סוכמים את שנות משבר קורונה. לפי תחזית האוצר, ב-2023 תתרחש עלייה מתונה יותר בצריכה הפרטית ובצריכה הציבורית. מנגד, היקף ההשקעות יעלה וגם הייצוא יגדל בקצב גבוה יותר מהמצופה". [מתוך דה מרקר נתי טוקר 12.12.22]
לפי תחזית האוצר הנוכחית, קצב האינפלציה יגיע עד סוף 2023 אל מתחת לטווח היעד של בנק ישראל (1%-3%) ויגיע בסוף 2023 ל-2.7%. תחזית זו דומה לתחזיות אחרות בעולם הפיננסים, לרבות התחזיות של בנק ישראל, אנליסטים ושוק ההון. "שיעור האבטלה אמנם יעלה מעט ליותר מ-4% ב-2023, אך יחזור לרדת." [מתוך דה מרקר נתי טוקר 12.12.22]. הריבית, לפי ההערכות בשוק, תרשום עלייה עד לכ-4% במהלך 2023 ולאחד מכן תרשום ירידה ותתייצב על כ-3%.
נקודת אור: ישראל צפויה לרשום את הצמיחה הגבוהה ביותר בקרב מדינות ה-OECD
על פי תחזית ה-OECD, הצמיחה בישראל צפויה לעמוד על 2.8% ב-2023, נתון נמוך מהתחזית של משרד האוצר. חברת דירוג האשראי S&P חוזה לישראל צמיחה של 2%, כלכלני בית ההשקעות מיטב חוזים צמיחה של 2%, בעוד שבבנק לאומי התחזית היא לצמיחה של 2.6%.
עם זאת, ב-OECD חוזים כי שיעור הצמיחה של ישראל יהיה הגבוה ביותר בין מדינות הארגון ב-2023- שיעור הצמיחה הממוצע במדינות הארגון עומד על 1% בלבד. לפי דו"ח הארגון לקראת 2023, "הכלכלה העולמית תצליח לחמוק ממיתון בשנה הבאה, אך משבר האנרגיה הגרוע ביותר מאז שנות ה-70 יגרור האטה חדה, שתפגע במיוחד באירופה" [מתוך דה מרקר רונית דומקה 22.11.22]
התחזית האופטימית יחסית של ה-OECD עבור ישראל, "ניתנה בזכות חוזקות משמעותיות של המשק הישראלי. למרות הידיעות על גלי פיטורים, תעשיית ההיי־טק המקומית ממשיכה להפגין חסינות יחסית ולמשוך את המשק קדימה. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הציג לפני שבועיים בוועדת הכספים את היקף השקעות ההון בענף ההיי־טק בישראל, שהגיע ב–2021 ל–5.9% מהתוצר המקומי, לעומת 1.3% בארה"ב ו–0.6% באירופה." [מתוך דה מרקר נתי טוקר 13.12.22]
במקביל לצמיחה החדה יחסית בהייטק, "ישראל היא מדינת אי שסובלת פחות מתופעות בינלאומיות — ולכן המכות שטילטלו את כלכלות העולם פחות חבטו בישראל. כך, קצב האינפלציה, מחירי האנרגיה והתלות בסין נמוכים יחסית. בעוד באירופה נסגרים מפעלים בגלל מחירי האנרגיה, בישראל לא נרשמה תופעה דומה וההשפעות של המצב באירופה עליה הן עקיפות."
מה בנוגע לנדל"ן? יש סיכוי לעצירה של מגמת העליות החדות
לאחר שנים של עליות חדשות במחירי הדירות בישראל, בחברת מידרוג מאמינים כי במהלך 2023 עשוי להתרחש שינוי במגמה. בדו"ח של מידרוג נכתב כי "תנאי השוק תומכים בירידה במחירי הדיור, לאחר עלייה משמעותית של כ־20% ב־12 החודשים האחרונים". [מתוך גלובס חזי שטרנליכט 13.12.22]
עוד כותבים המומחים של מידרוג כי "סביבת הריבית הגבוהה, יחד עם מספר שיא של התחלות בנייה בשנתיים האחרונות, כמו גם שחיקת כוח הקנייה, תומכים בהתמתנות הביקושים לדירות חדשות ובלחצי מחיר בצד הרוכשים. במהלך החודשים האחרונים של השנה הנוכחית זוהתה ירידה בהיקף המשכנתאות החדשות שניתנו על־ידי הבנקים, ואנו צופים כי מגמה זו תימשך גם בשנה החדשה". [מתוך גלובס חזי שטרנליכט 13.12.22]
המגמה שהמידרוג מזהה החל מפברואר 2022 משקפת האטה בהיקף עסקאות המכירה של דירות חדשות בשוק החופשי, אשר תימשך בטווח הקצר בעקבות העלייה החדשה בשיעורי הריבית, מה שעשוי להתבטא בירידה של מחירי המכירה, אחרי נסיקה חדה ב-3 השנים האחרונות.
השורה התחתונה: גם במשבר הנוכחי אנחנו עשויים לגלות שישראל היא אי של יציבות בעולם של אי יציבות, עם קצב אינפלציה מתון יחסית, עליות ריבית מתונות ועם צפי לאחוז צמיחה גבוה יחסית למדיות OECD. כל שנותר הוא לאחל שהשנה הקרובה תביא עימה רק בשורות טובות והפתעות נעימות.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא ומומלץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני ו/או פיננסי מוסמך עם רישיון.
יש לכם שאלות נוספות?
אנחנו כאן לכל דבר ועניין.
מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il
להתקשר אלינו למספר: 02-5455445
או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור תיק הביטוח והפנסיה שלכם -
