מפה לשם – עברנו שנה מלאה באירועים חסרי תקדים – מלחמה באירופה, שאריות של קורונה, שיבושים בשרשרת האספקה, אינפלציה ועלייה דרמטית בריבית וירידות דרמטיות בשוק ההון - די הרבה לשנה אחת. איך מסכמים שנה כזו במספרים? מי הרוויח ומי הפסיד? והאם 2023 תביא עימה בשורה חדשה?
מאת: מערכת רכסים | 04.01.2023
תמונה: Unsplash
שנת 2022 דווקא התחילה בצורה טובה, עם הרבה אופטימיות אחרי שנתיים של אי וודאות בשל מגיפת הקורונה ואחרי הבום הכלכלי בשנה שעברה שהזרים מיליארדי דולרים לשוק ההון והעלה את המדדים ואת שווי החברות הנסחרות בו לרמות שלא נראו כמותם שנים רבות. נדמה היה שהכל פורח ואיפה שלא נזרוק אבן נראה מגמת עליה. אפילו למדנו לדקלם מילים חדשות כמו קריפטו, NFT והשתכנענו (חלקנו) שזה הדבר הבא ואז מה אם אנחנו לא מצליחים להבין במה אנחנו משקיעים או איך זה תורם למשהו או למישהו.. זה סחיר? זה עולה? בוא נלך על זה!
על רקע המלחמה באירופה והשיבושים בשרשראות האספקה, לקראת סוף 2021 החלו בנקים ברחבי העולם להעלות ריבית (בבריטניה ובדרום קוריאה למשל) על מנת להילחם באינפלציה המתגבשת – הן בגלל אתגרי שרשרת האספקה והן בגלל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה – ומיד אחיהם גם הפד האמריקאי הודיע על כוונתו להעלות את הריבית בחודש מרץ 2022. אף אחד לא דמיין אז שהאינפלציה בארה"ב תחצה תוך כמה חודשים את ה-9%. אף אחד גם לא דמיין ריבית פד מעל 4%. אבל המציאות הכתה שוב ושוב ותוך פחות משנה הריבית בארה"ב עברה מ 0.50% ל 4.25% ולפי התחזיות היא גם תגיע ל 5.25% ממש בקרוב.
העלייה החדה באינפלציה וברמת הריבית במשק, שהתרחשה במקביל בארה"ב, באנגליה ובמדינות נוספות ברחבי העולם (ביניהן גם אצלנו), השפיעה רבות על השווקים וגרמו לירידות חדות שהכניסו מדדים רבים לטווח הדובי (ירידה של 20% מהשיא).
הטלטלה הזו בשוק לא רק נגעה למניות פעילות אלא בלמה גם הנפקות חדשות - לפי אתר כלכליסט 30.12.22 היקף הגיוסים בהנפקות החדשות עמד בשנה החולפת על 24 מיליארד דולר בלבד, הסכום הנמוך ביותר מאז 1990 ומול סכום של 338 מיליארד דולר בשנת 2021.
נפילות חדות לא פחות נרשמו בשוק אגרות החוב וכתגובה לכך, תשואות האג"ח טסו לשמיים (עוד על הסיבה לכך ניתן לקרוא במאמר הבא). כך קרה שתשואות אג"ח ארה"ב ל-10 שנים, שעמדה בפתיחת השנה על פחות מ-1.50%, טיפסה במהירות וחצתה באוקטובר את רמת ה-4.20% עד שחזרה לסביבת 3.70%-3.85%. גם באג"ח המקבילה של ישראל ל-10 שנים נרשמה תנועה דומה והתשואה על האיגרת שעמדה בתחילת השנה על 1.25%, הגיעה לקראת סוף 2022 לרמה של 3.57%.
אלו מניות גלובליות חטפו את המכה הגדולה ביותר השנה?
בין הנפילות הגדולות ביותר השנה ניתן למנות את מניית טסלה, שדווקא מאז שנסגרה עסקת טוויטר, איבדה כ-50% מהשווי שלה ובסך הכול מתחילת השנה נחתכה טסלה ב-66%. אבל מאסק הוא לא היחיד שספג מהלומות השנה ונראה שכל חמשת הגדולים של השוק חוו שנה לא פחות קשה - מניית מטא (פייסבוק לשעבר) צנחה ב-66% השנה, אמזון של בזוס איבדה 50%, אלפבית ירדה ב-40%, אפל ומיקרוספופט נחתכו בכ-30% כ"א. עוד בלטו לרעה נטפליקס שמחקה 52% וחברת השבבים אנבידיה שצנחה בשיעור דומה (51%).
ועוד לא דיברנו על שוק הקריפטו שחווה השנה את אחת השנים הקשות בתולדותיו – מירידות חדות בשוק ההון ועד לנפילה הקולוסלית של אחד מסמליה הבולטים – חברת FTX של סם בנקמן-פריד. במהלך שנת 2022 כל המטבעות הדיגיטליים חוו הפסדים אדירים בוול סטריט ובראשם הביטקוין - המטבע הדיגיטלי המוביל, שאיבד השנה 64% מערכו, והוא נסחר מתחת למחיר של 17 אלף דולר (בשיאו הוא עמד על כ-69 אלף דולר). ולצד FTX וחברת בייננס שסכנת פשיטת רגל ריחפה גם עליה, שחקנית בולטת נוספת בבורסת המסחר בקריפטו הגדולה בארה"ב, חברת קוינבייס, איבדה השנה 85% מערכה.
בצל כל המשברים הללו, המשקיעים חזרו לבסים האם – לדולר. הדולר זינק השנה ב-14% לעומת מקבילו הישראלי ל-3.54 שקלים. מול סל 6 המטבעות העיקריים קפץ הדולר ב-9%. היורו נחתך ב-6.6% מול הדולר. בשיאו השנה (במהלך החודשים אוגוסט עד נובמבר) עלה לראשונה ערכו של הדולר מעל היורו, ומטבע הגוש נסחר תמורת פחות מדולר אחד.
בראיון לאתר כלכליסט 30.12.22 רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, מסכם את 2022: "השנה עבר שוק המט"ח המקומי שינוי חד. לאחר תקופה ארוכה שהשקל התחזק כנגד הדולר ומטבעות רבים נוספים, ובנק ישראל נאלץ לרכוש עשרות מיליארדי דולרים כדי למתן את התופעה, שינה המטבע הישראלי כיוון ונחלש – בעיקר מול הדולר.
"תרמו לכך שלושה גורמים עיקריים: ראשית, התחזקות הדולר כנגד כל המטבעות בעולם, ובכללם השקל, שנבעה משנאת הסיכון הגבוהה (בין השאר על רקע פלישת רוסיה לאוקראינה), שהניעה את המשקיעים לחיקו הבטוח של השטר הירוק, וכן מעליות הריבית החדות בארצות הברית, שגרמו לפערי הריבית לטובת הדולר לגדול וכך שיפרו את האטרקטיביות שלו.
"שנית, הירידות בשוקי המניות בעולם. הקשר השלילי בין שער החליפין של השקל לבין כיוון שוקי המניות בעולם עבד גם השנה, אך בכיוון הפוך. הפעם שוקי המניות ירדו, משקיעים מקומיים נקלעו לחשיפת חסר מט"חית ולכן המירו שקלים לדולרים. לא במפתיע, חולשת שוקי המניות בחו"ל השתקפה גם בחולשת הדולר.
"ושלישית, יש לקחת בחשבון את גורם אי הוודאות הפוליטי בישראל. חברות דירוג האשראי ומשקיעים זרים רוצים לראות אם הממשלה החדשה תהייה הפעם יציבה ואם תשמור על ההישגים".
ובינתיים.. בישראל הקטנה שלנו
בניגוד לבורסות רבות בעולם, גם הפעם הבורסה המקומית שלנו התגלתה כאי של יציבות (יחסית) והצליחה לצלוח את השנה בירידות מתונות יחסית, על רקע האינפלציה הנמוכה יחסית לשאר העולם והעלאות הריבית המתונות יותר של בנק ישראל (שעומדת כיום על -3.25%).
מדדים מקומיים רבים חוו השנה ירידות – עם מדד ת"א 35 שנחלש השנה ב-9.2%, ת"א 125 שירד ב-11.8% ות"א 90 שנחתך ב-18.3%. ת"א ביומד נחשב כיום למדד החלש ביותר עם נפילה שנתית של 50.7%. המדד הטנולוגי גלובל-בלוטק, סיים את 2022 עם ירידה חדה של 36.2%. גם מדד הנדל"ן נחתך, בעיקר בשל הריבית העולה שצמצמה במהירות את כמות המשכנתאות שנטלנו השנה ואת הביקושים לנדל"ן מניב, ומדד ת"א נדל"ן צנח השנה ב-31%, ואיתו ת"א בניה ירד ב-34.7%, ת"א מניב ישראל איבד 24.9% והפגיעה החזקה ביותר נרשמה בת"א מניב חו"ל שצלל ב-40.2%.
לעומתו, ת"א נפט וגז הוא המדד הענפי היחיד בשוק המקומי שחותם את 2022 בפלוס - עם קפיצה חזקה של 35%. זאת לנוכח הזינוק במחירי הנפט והגז (בעקבות הפלישה הרוסית הנוראית לאוקראינה) והרחבת הסכמי יצוא הגז הישראלי. בהתאם לכך ובאופן לא מפתיע, ארבע המניות המנצחות במדד הדגל ת"א 35 הן מתחום האנרגיה - המתחדשת והמסורתית. במקום הראשון אנרג'יאן, שנהנתה מעליית מחירי הגז, מהסכמים חדשים ומגז שמצאה השנה. מניית חברת חיפוש הגז היוונית-בריטית זינקה השנה ב-58.2%.
קבוצת דלק קפצה השנה ב-51.7% במקום השני במדד הבכיר, בהמשך לנסיקה של 155.1% שרשמה ב-2021. החברה בשליטת יצחק תשובה, שבשיא מגפת הקורונה הייתה קרובה לחדלות פירעון, הצליחה להתאושש מהמשבר אך בחישוב שלוש שנים עדיין נסחרת בירידה של 16.4%.
חברת תחנות הכוח התרמיות אורמת טכנולוגיות השיגה את התשואה השלישית במדד והוסיפה לערכה השנה 30.5%. זאת כשברקע בעלת השליטה בה, חברת אוריקס היפנית, הודיעה לפני חודש וחצי על מכירת שליש מאחזקותיה בחברה. במקום הרביעי והחמישי במדד הדגל נמצאות ניו מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים) ויצרנית השבבים טאואר, שהתחזקו השנה ב-26.8% ו-24.2% בהתאמה.
את מדד ת"א 90 הובילה השנה חברת אינפיניה, הלא היא נייר חדרה לשעבר, שזינקה ב-59.9%. שינוי השם לא היה הדבר הכי דרמטי שעבר על יצרנית הנייר השנה, בספטמבר האחרון נחתמה העסקה למכירת החברה - ורידיס רוכשת 70% מהחברה וקרן תשתיות ישראל (תש"י) את יתרת ה-30%, כך שאינפיניה תימחק מהמסחר בת"א.
במקום השני במדד נמצאת בזן שזינקה ב-51.3% בשנה סוערת שכללה את העברת השליטה בה מהחברה לישראל לפטרוכימיים ואת התפטרות המנכ"ל. את המקומות הבאים במדד ת"א 35 השיגו רציו שקפצה השנה ב-45.1%, ישראמקו שעלתה ב-39.2% ומניית הבורסה לניירות ערך שהוסיפה לערכה 26.8%.
מבין כלל המניות בבורסה, את התשואה השנתית הגבוהה ביותר השיגה מניית אביב אלרון שנסקה פי 190 במחזורים נמוכים ובימי מסחר מעטים. החברה שפועלת בתחום הנדל"ן המניב הגיעה לשווי שוק של 71 מיליון שקל. אחריה ברשימה מניית פטרוכימיים שזינקה ב-92.7% ברקע הסדר חוב עם מחזיקי האג"ח ורכישת השליטה בחברת בזן. במקום השלישי קאנומד, שקפצה ב-89.5% בשנה שבה החליטה לזנוח את תחום הקנאביס ולעבור לענף הנדל"ן.
בין המניות שחוו את הנפילה הגדולה ביותר השנה ניתן למנות את מניית לייברפסון שנחשבת לאכזבת השנה במדד ת"א 90, כשמחקה 69.2% מערכה, ישראל קנדה עם נפילה של 61.6% בשנה החולפת, ומניית חברת כוח האדם דנאל, שעברה שנה קשה בעיקר בשל מקרי מוות של 3 חוסים במעון שבבעלותה, שצנחה ב-59%. חברת נכסים ובנין נפלה מתחילת השנה ב-57.2% וחברת ג'י סיטי (לשעבר גזית גלוב) מחקה 52.4% מערכה מתחילת השנה. את הנפילה החדה ביותר במדד ת"א 35 רשמה מניית אופקו התנודתית, שמחקה השנה לא פחות מ-73.7% מערכה.
שיכון ובינוי צנחה ב-49.8% מתחילת השנה, במקום השני מהסוף, כאשר רק בחודש האחרון איבדה 25.6% מערכה. את המקום השלישי ברשימת התשואות הגרועות במדד ת"א 35 ממלאת יצרנית מכשירי המדידה נובה, שמחקה 36.4% מאז ראשית ינואר. לפניה ברשימה אלוני חץ וביג שנחלשו ב-36.1% ו-29.1% בהתאמה.
השורה התחתונה: שנת 2022 הוכיחה לנו שאין דרך של ממש לצפות את העתיד לבוא ואין דרך לחזות את השוק. מה שהתחיל כשנה פיננסית מעולה הסתיים בקול ענות חלושה ועם משקיעים רבים על סף התמוטטות עצבים. ואם פני השוק הם כפני המגמות בעולם כולו – אנו מקווים ומאחלים לשנה אזרחית טובה ויציבה, עם מלאים של חיטה ואנרגיה זמינה, עם שרשראות אספקה תקינות וזורמות ובטח ובטח – פחות מלחמות. שיהיו לנו יותר סיבות לחייך ופחות סיבות לדאגה. שנה אזרחית ופיננסית טובה לכולנו!
הנתונים והמספרים נלקחו מכלכליסט 30.12.22
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא ומומלץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני ו/או פיננסי מוסמך עם רישיון.
יש לכם שאלות נוספות?
אנחנו כאן לכל דבר ועניין.
מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il
להתקשר אלינו למספר: 02-5455445
או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור תיק הביטוח והפנסיה שלכם -
