מומחים רבים חושבים שפנינו לכיוון אינפלציה מבנית או מחזורית ועל כן כדאי לחשב מסלול מחדש בכל הקשור לאסטרטגיית ההשקעות בשוק ההון. כיצד זה משפיע עלינו ומה יכולה להיות אסטרטגיה טובה לחלוקת נכסים בתיק ההשקעות שלנו? על כך ועוד בכתבה הבאה.
מאת: מערכת רכסים | 24.08.2022
תמונה: Unsplash
כאשר שואלים את המשקיעים המובילים בשוק ההון בדבר החלוקה הנכונה של הנכסים בתיק ההשקעות- סביר כי נקבל תשובות שונות כאשר כל אחת מהן עשויה להיות נכונה. משקיע אחד ינסה למקסם את התשואות ביחס לסיכון ולכן ישקיע גם בנכסים שמניבים ביצועים טובים בזמנים טובים וגם בנכסים שמצליחים בזמנים קשים (לדוגמה: מניות שמזנקות כשהכלכלה פורחת לצד אג"ח שעולה בתקופות משבר) שילוב ביניהן — למשל 60% מניות ו–40% אג"ח אמור לסייע למשקיעים להשיג תשואה נאה מבלי לקחת סיכון גדול מדי.
משקיעים אחרים יעדיפו לחלק את הנכסים באופן שווה- 50-50 ויש כאלו אשר מעדיפים להסב אחוזים גבוהים מתיק ההשקעות דווקא להשקעות אקטיביות בחלוקה של 75%-25.
קחו לדוגמה את ג'ון בוגל, אחד מהמשקיעים האגדיים של שוק ההון מציע כלל אצבע אחר – קחו את הגיל שלכם – וזה צריך להיות אחוז האג"ח בתיק שלכם. למה? כי ככל שהגיל שלכם עולה, כך תרצו קרוב לוודאי לפגוש את הכסף שלכם במועד קרוב יותר ולכן אחוז האג"ח בתיק ההשקעות שלכם צריך לעלות ככל שהגיל שלכם עולה. במילים אחרות – קחו פחות ופחות סיכונים ככל שמועד המשיכה של הכסף שלכם מתקרב.
השילוב של 60% מניות ו-40% אג"ח נחשב לאסטרטגיה הגיונית במשך רוב 20 השנים האחרונות (דה מרקר 15.8.22) מאז 2000, המתאם הממוצע בין מניות אמריקאיות לאג"ח של ממשלת ארה"ב היה שלילי באופן עקבי, סביב מינוס 0.5, שמשמעותו תזוזה של המניות והאג"ח בכיוונים הפוכים. אבל גל העליות האחרון הן במחירי המניות והן במחירי האג"ח הפתיע את המשקיעים. במחצית הראשונה של השנה ירד מדד S&P 500 ב–20.6%, ומדד מצרפי של מחירי האג"ח הממשלתיות של ארה"ב איבד 8.6% מערכו.
האם זהו מקרה חריג, או המצב הנורמלי החדש? התשובה תלויה בשאלה אם האינפלציה הגבוהה כאן כדי להישאר. כשצמיחה כלכלית מניעה מעלה את מחירי הנכסים, המניות והאג"ח נעות בכיוונים הפוכים. אך כשהאינפלציה מניעה אותם, הן בדרך כלל נעות באותו כיוון. נתוני האינפלציה שפורסמו ב–10 באוגוסט הראו כי מדד המחירים לצרכן בארה"ב לא עלה ביולי. מחירי המניות זינקו — S&P 500 עלה ב–2.1% — ומחירי האג"ח קצרות הטווח עלו גם הם.
חיים חדשים לצד האינפלציה
אמנם עבר זמן רב מאז הציבור הישראלי חווה אינפלציה גבוהה, או אינפלציה דוהרת (מעל 20%) כפי שהיה בשנות השמונים של המאה הקודמת, שם האינפלציה הגיעה לשיא של 450% (!!), כיום, האינפלציה מרימה את הראש כמעט בכל מקום בעולם. בארץ אנחנו מדברים על אינפלציה בגובה של כ- 2.5% (נכון לאוגוסט 22), שיא של 14 שנה, אך עדיין רחוק שנות אור ממה שהיה כאן פעם וממה שקורה היום במדינות מערביות רבות, ביניהן ארה"ב וגוש היורו שם האינפלציה עומדת כיום סביב 9%. אך בצל השפעות הקורונה, המלחמה באוקראינה והתקררות היחסים עם סין, יש רבים החושבים שהמציאות העולמית בכפר הגלובלי שלנו מייצר מציאות של אינפלציה קבועה, שאיתה צריך ללמוד לחיות.
האינפלציה בישראל איננה אינפלציה של ביקושים אלא אינפלציה מבנית, כך לפי מגזין גלובס, העומדת על שלושה יסודות: הראשון הוא מערכת הצמדות פיננסית בצד הנכסים וההתחייבויות הצמודה ברובה למדד המחירים לצרכן ובחלקה למטבע חוץ. היסוד השני הוא מערכת הצמדות בתחום השכר הבנוי על הסכמי תוספת יוקר, הצמדת מגזרים שונים אלה לאלה, זחילת שכר, פז"ם וקידום באמצעות דרגות. היסוד השלישי הוא העובדה שהמשק הישראלי הוא משק קטן ולא תחרותי מספיק, שיש בו שלטון ללא מצרים למונופולים, דואופולים ואוליגופולים והעדר תרבות צרכנית לוחמנית.
מחזקת את טענת האינפלציה המבנית היא פרופ' כרמן ריינהרט מאוניברסיטת הרווארד, הכלכלנית הראשית של הבנק העולמי (מתוך כלכליסט אדריאן פילוט 9.5.22) המתייחסת לזלזול והביטול של כלכלנים רבים כלפי האינפלציה כתופעה. "רואים את זה בדיונים של הפד ושל הבנק המרכזי האירופי (ECB) שעד לא מזמן דיברו על זמני־זמני־זמני ביחס לאינפלציה. זו תופעת 'הפעם זה שונה' - שעליה גם כתבנו ספר. בנקים מרכזיים, מעצבי מדיניות ומשקיעים באמת סברו כי האינפלציה הובסה ואז נעלמה. שהאינפלציה היא נחלתה של העבר והבעיה אז הייתה קומץ של אנשים לא חכמים במיוחד שלא ידעו להתמודד עמה ולא יודעים מה הם עושים. אם מוסיפים את מה שדיברנו עליו כבר בראיון הקודם, האפקט המצטבר של המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה (ריביות אפסיות, רכישות אג"ח על ידי בנקים מרכזיים — א"פ) שמגיע עוד מעידן המשבר הפיננסי הגדול של 2008. זה בסך הכל לחבר את הדברים ולהבין את הקונטקסט ההיסטורי".
אז אנו כבר יודעים שהאינפלציה לא זמנית. איפה את בוויכוח האם היא "מחזורית" או "מבנית"?
"תלוי איך מגדירים מחזור. בשנות ה־70 לא היו לנו 20 שנות אינפלציה, אבל כן היה לנו עשור שלם של אינפלציה. אז עשור של אינפלציה זה לא מבני? אם רוצים להשתמש במונח מחזורי כדי לטעון שהבעיה האינפלציונית הנוכחית היא בסופו של דבר תוצאה של התחממות יתר (Overheating) של הכלכלה אחרי משבר הקורונה, המיתון והסגרים ובסך הכל עכשיו יש ריבאונד חזק מלווה בעליות מחירים - אז את ההסבר הזה אני לא קונה".
לדברי ריינהרט, ההסבר הזה יכול לעבוד עבור כלכלות רותחות עם שוק עבודה הדוק - עם אבטלה נמוכה ועם מספר חסר תקדים של משרות פנויות - כמו ארה"ב, צ'ילה וגם ישראל שהתאוששה בצורה חזקה. "אבל זה לא המקרה של רוב הכלכלות בעולם שאינן נמצאות בטריטוריה של התחממות יתר אלא בטריטוריה של סטגפלציה - מיתון יחד עם אינפלציה. שילוב של אינפלציה גבוהה יחד עם תמ"ג לנפש שמתחת למגמה ארוכת הטווח".
מחשבים מסלול השקעה מחדש
אלו נכסים יתנו למשקיעים שקט נפשי במציאות החדשה? והאם יש דרך טובה לפזר ולחלק את תיק ההשקעות שלנו? לדברי אלכס ז'בזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש (מתוך גלובס גיא בן סימון 29.3.22) "האפיקים שאמורים לתת הגנה מסוימת מפני האינפלציה כוללים נכסים שיש להם מרכיב ריאלי כלשהו. לדוגמה, אג"ח צמודות מדד של הממשלה או של החברות בדירוגים גבוהים. הבעיה היא שבנכסים אלה האינפלציה העתידית כבר מתומחרת ברמה גבוהה יחסית. עדיין, האג"ח הצמודות יתנו הגנה אם יהיו הפתעות כלפי מעלה במדדי מחירים או אם אינפלציה גבוהה תמשך תקופה ארוכה יותר ממה שהשווקים מעריכים. החברות שהתזרים שלהן ריאלי צפויות להציג ביצועים טובים יותר, כגון תחום הנדל"ן או התשתיות. עליית ריבית עלולה לפגוע בחברות הנדל"ן, אך התזרים שמבוסס על נכסים ריאליים צפוי לפצות על הפגיעה לאורך זמן.
הניסיון של אינפלציה גבוהה בשנות ה-70 מציג עדיפות לנדל"ן על אפיקים אחרים. גם חברות שפועלות בתחומי צריכה לא מחזוריים עם ביקושים קשיחים עשויות להיות אלטרנטיבה עדיפה. צריכים להיזהר יותר מהחברות שאין להן תזרים יציב אלא בעיקר ציפיות לצמיחה עתידית".
בכל הקשור להקצאת נכסים, אם העקרונות הללו קצת מורכבים מדי עבורכם למעקב ולשליטה, נסו להיצמד לשני פרמטרים עיקריים: הפרמטר הראשון הוא התאמת רמת הסיכון לאופק להשקעה - במילים אחרות, מהי המטרה שלשמה הכסף שאתם משקיעים נועד. האם זה כסף לשעת חירום? האם הוא אמור לשמש לחיסכון ארוך טווח? או בכלל כסף שישמש אתכם לפרישה מוקדמת? כל תשובה שתבחרו עשויה להשפיע על ההחלטה שתקבלו ועל אופן הפיזור של הכספים בתיק ההשקעות שלכם.
בשביל להחליט בצורה טובה כיצד לפזר את הכסף ביחס לאופק ההשקעה - נבחן את המצב בו אנחנו נמצאים כיום. במידה ורוב כספכם מושקע באפיקים בעלי סיכון נמוך כמו- חיסכון בבנק או פק"מ, ייתכן וייקח זמן רב עד שתצליחו להגיע אל היעד שהצבתם ולכן יש לבצע החלטות נועזות שיהיו כרוכות בלקיחת סיכונים. אם הכסף שהשקעתם קרוב לעמוד ביעד לצמצם רווח , אז- אין כל סיבה להוסיף סיכונים מיותרים וניתן להסתפק במסלולים עם סיכון קטן ותשואה נמוכה.
הפרמטר השני הוא תנודתיות – שוק ההון מורכב ממספר אפיקי חיסכון כשלכל אחד מהם מאפיינים שונים. חלק מהמסלולים הם סולידיים ומניבים תשואה נמוכה ביחס לסיכון וחלק נחשבים למאוד מסוכנים ותנודתיים- כמו מניות ואגרות חוב. כאשר אנחנו עומדים בפני ההחלטה על אופן פיזור ההשקעות בתיק, עלינו לחשוב מהי הדרך הנכונה ביותר לבנות תיק יציב. על מנת להשיג תיק השקעות יציב עלינו להקצות בצורה חכמה כסף למסלולים השונים- חלק מהסכום לאפיקים סולידיים שישמרו עליו גם בתקופות סוערות וחלק מן הסכום למסלולים מסוכנים במטרה שיניבו תשואה בתקופות האלו.
הפסיבי זה האקטיבי החדש
ויש גם דרך שלישית... הנקראת בפי כל: השקעה פסיבית. משקיעים עצמאיים רבים בשוק ההון חיים בתפיסה שהשקעה בשוק ההון ובמניות בפרט, דורשת עבודה. יש לנתח את הפעילות העסקית של החברה שמציעה את המניה, יש לנתח את המניה עצמה ולהשוות את ערכה הכלכלי לעומת ערכה בשוק, לתכנן מתי להיכנס כדי לקנות אותה בזול ומתי למכור אותה ביוקר. בקיצור.. עבודה. האלטרנטיבה לכך היא השקעה פסיבית וחסידי השיטה עומדים על כך שלא רק שאין צורך לנהל את ההשקעה באופן אקטיבי, אלא שהניהול האקטיבי אף עשוי לפגוע בביצועי התיק ובהחלטות שמקבל המשקיע, או מי מטעמו, לדוגמה: בית השקעות.
השקעה פסיבית בשוק ההון מתבצעת דרך מכשירי השקעה שונים כמו רכישת תעודות סל או מוצרים פיננסיים אשר עוקבים אחר מדדי שוק מגוונים. למעשה, המשקיע רוכש את ניירות הערך של כל החברות במדד שבחר בלי יכולת להחליט במי להשקיע מבניהן. באמצעות שיטת הניהול הזו, יכול המשקיע ליהנות מצמיחת השוק ולהתקדם יחד איתו בהתאם לתנועותיו השונות ולדינמיות המאפיינת אותו.
השקעה פאסיבית מעניקה למשקיעים שפע של הזדמנויות, אפיקי השקע ומדדים בהם יוכל לבחור, בין אם מדדים של חברות ענק במדינות מתפתחות, סחורות ומטבעות, אג"ח, פארם, מזון, בנקים ועוד. לדוגמה: מדד ה-S&P500 כולל את כל 500 המניות של החברות הגדולות ביותר שנסחרות בבורסות ארה"ב. במידה ובחרנו לרכוש את מדד ה- S&P500 ,ניתן לומר כי למעשה רכשנו יחדיו את כל 500 המניות של החברות הטובות ביותר בארה"ב בו זמנית. ביניהן, ניתן למצוא את אמזון, גוגל, קוקה קולה, פייסבוק ועוד.
השקעה פסיבית בשוק ההון נתפסת לרוב כאלטרנטיבה ואסטרטגיית השקעה פשוטה אשר יכולה להתאים למשקיעים הפרטיים וכמובן לבתי ההשקעות. אחד העקרונות המרכזיים בשיטה זו היא היכולת של כל אדם להשקיע את הכסף שלו בצורה נוחה ולהרוויח בהתאם להשקעתו, מבלי להתעסק במחקר שוק, ניתוח אנליזות וביצועי חברות, למידת דוחות כספיים ובחינת מגמות. חלק מן השמות הגדולים בתחום ההשקעות בשוק ההון כמו וורן באפט, טוענים כי השקעה פסיבית לתקופה ארוכה היא השקעה אידיאלית בעבור המשקיע הפשוט.
משקיעים פסיביים אינם מעוניינים ואינם מנסים להכות את השוק. במקום זה, הם רוצים להתרווח בכורסאותיהם ולהרוויח ממגוון אפיקי השקעה בכך שהם מחזיקים בתיק מפוזר ככל הניתן. באופן אירוני, דווקא הניסיון להשיג תשואת שוק ממוצעת מביא לכך שבטווח הארוך ביצועי התיק יהיו טובים יותר מהתיקים המנוהלים על ידי מנהלי השקעות מקצועיים.
בשורה תחתונה: אף אחד לא באמת יכול לחזות את השוק או לדעת אם האינפלציה תהיה מנת חלקנו או לא ולכן פתרון בדמות השקעה פסיבית יכול להתאים, בעיקר למי שרוצה לשבת ולחכות במקום לחזות ולהכות. הנוחות והפשטות שבשיטת ניהול זו מאפשרת למשקיעים ליהנות ממעורבות מקסימלית בהשקעות בשוק ההון ברמת סיכון נמוכה יותר עבור המשקיע ונטולת סיכונים משמעותיים למשקיע, בטח בתקופות של אינפלציה ושוק הפכפך.
יש לכם שאלות נוספות?
אנחנו כאן לכל דבר ועניין.
מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il
להתקשר אלינו למספר: 02-5455445
או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור תיק הביטוח והפנסיה שלכם -
