בחודשים האחרונים הציבור הישראלי הזרים מיליארדי שקלים משוק ההון לחשבונות הבנקאיים. מה גרם לזה? מה בעייתי בזה? ואיך צ'ק-אפ פיננסי יכול לסדר לנו את הראש והמספרים?
מאת: מערכת רכסים | 26.10.2022
תמונה: Unsplash
על רקע עליית הריבית במשק – בארץ וברחבי העולם כולו – הציבור מתחיל להדיר רגליו משוק ההון. על פי נתוני בנק ישראל שהתפרסמו באתר כלכליסט (עירית אבישר 23.10): במהלך חודש ספטמבר בלבד היקף הכספים שזרמו משוק ההון לפיקדונות הבנקאיים עמד על 49.7 מיליארד שקל. מדובר בסכום יותר מכפול לעומת ספטמבר אשתקד שעמד על 21.4 מיליארד שקל. במהלך חמשת החודשים האחרונים (מאי עד ספטמבר) הועברו לפיקדונות הועברו לפיקדונות 196.1 מיליארד שקל, זינוק של 34% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
המעבר החד לפיקדונות הבנקאיים נעשה בעקבות הטלטלות בשווקים. בחודשים האחרונים השווקים אינם יציבים בשל עליית הריבית, והנתונים שחושפים שבעיית האינפלציה עמוקה יותר מכפי שהיה נראה בתחילה, כך שתהליך העלאת הריבית צפוי להיות משמעותי יותר. חודש ספטמבר היה חודש גרוע בשווקים, בשל האצת המגמות הללו, והניב הפסדים למשקיעים במניות ובאג"ח.
הריבית בפיקדונות - לא בעו"ש
המעבר לפיקדונות בנקאיים טבעי במצבים כאלו של ירידות בשוק ההון ועליות מחירים והמחשבה על ריבית חיובית – קטנה ככל שתהיה – קורצת לרבים ועדיפה על פני המחשבה על ירידות השערים והשחיקה של תיק ההשקעות שלנו בשוק ההון.
יחד עם זאת, חשוב לזכור – הריבית הבנקאית ניתנת לרוב על הפיקדונות – על חשבונות החסכון לטווח ארוך ועל הפק"מים (פיקדונות לטווח קצר). כך שהשארת כספים עודפים בחשבון העו"ש היא בעייתית: עליית האינפלציה שוחקת את ערך הכסף בעו"ש. לעומת זאת אפיקי הפיקדונות, שעד לפני מספר חודשים הניבו תשואה אפסית, מציעים כיום ריביות גבוהות יותר. נכון להיום מדובר בריבית של 3% ומעלה, ללא תנודתיות.
לצד זה נציין עוד כי הבנקים ספגו בחודשים האחרונים ביקורת ציבורית, על כך שגלגלו מעט מדי מעליית ריבית בנק ישראל אל הריבית שהם משלמים ללקוחותיהם בפיקדונות. בעקבות הביקורת, החליט הפיקוח על הבנקים כי בכוונתו לפרסם את הריביות על הפיקדונות וההלוואות של הבנקים למשקי הבית ואכן תוך מספר שבועות הוקמה המערכת, שנתוניה מתעדכנים אחת לחודש, והיום עודכנו נתוני הריבית נכון לחודש ספטמבר.
הרוח נושבת גם לקרנות הכספיות
המעבר לנכסים סולידיים מתבטא לא רק בחשבונות הבנקאיים, אלא באפיק נוסף - הקרנות הכספיות - קרנות נאמנות קצרות טווח, המשקיעות באפיקי השקעה סולידיים ומהוות תחליף לפיקדונות הבנקים. על פי אתר כלכליסט: בחודש ספטמבר זרמו אל הקרנות 6.5 מיליארד שקל. גם בחודש אוקטובר נמשכה זרימת הכספים לקרנות הכספיות, אם כי הקצב הואט. בשבועיים וחצי הראשונים של חודש אוקטובר זרמו אל הקרנות הללו 2.8 מיליארד שקל. אמנם ביחס למקובל בענף קרנות הנאמנות, הסכומים שזורמים לקרנות הכספיות הם גבוהים, אולם כשמשווים זאת לעשרות מיליארדי השקלים שזורמים אל הפיקדונות, רואים שמדובר בסכומים נמוכים ביחס לפוטנציאל.
תמונת הראי של זרימת הכספים לאפיקים הסולידיים היא במוצרים החשופים יותר לשוק ההון. כך למשל, קרנות הנאמנות מסוג אג"ח למיניהן (כולל כאלו המעורבות עם מניות) איבדו מתחילת השנה כמעט 34 מיליארד שקל ־ ירידה של 15%, חלקו מיציאת כספים, וחלקו כתוצאה מירידה בשווי בשל הנפילות בשוק ההון.
קרנות מניות חו"ל איבדו מתחילת השנה 16.5 מיליארד שקל. מדובר בירידה של 22% בסך הנכסים. דווקא בקרנות המנייתיות בארץ נרשמה יציבות, ואפילו עלייה קלה מתחילת השנה של 4.5% בהיקף הנכסים ל־68.9 מיליארד שקל, כאשר לפי הערכות הסיבה לכך היא הגדלה של חלק מהמוסדיים את החשיפה שלהם לשוק המקומי דרך רכישת קרנות.
בעוד בשנה שעברה בחודשים מאי עד אוגוסט, נרשמה צבירה נטו (גיוסים פחות משיכות) חיובית של 3.1 מיליארד שקל, בחודשים הללו בשנת 2022 נרשמה ירידה של 70% בהיקף הצבירות שעמדו על כ־900 מיליון שקל בלבד. גם אם משווים לחודשים הרלוונטיים בשנת 2020, שהייתה שנת הקורונה, היקף הצבירות היה אז גבוה יותר ועמד על 1.1 מיליארד שקל.
ענף קופות הגמל להשקעה רשם ב־12 החודשים האחרונים תשואה ממוצעת שלילית של כמעט 6%, כך שבנתונים שכאלה קשה יותר כמובן לגייס כספים חדשים, בוודאי כשבפיקדונות לטווח של שנה ומעלה מוצעת ריבית של 3% ללא תנודות.
יש שטוענים שדווקא עכשיו זה הזמן להשקיע באפיקים בסיכון גבוה יותר כמו האג"ח, שחלקן מגלמות תשואות לפדיון אטרקטיביות. אולם כשאי הוודאות עדיין כה גדול, ולא ברור איך ומתי יסתיימו העלאות הריבית, כנראה שרבים עדיין מעדיפים את החיק הבטוח של הפיקדונות.
לעומת זאת, בתחום קרנות ההשתלמות קצב הגיוסים לא נפגע: היקף הצבירה נטו עמד בחודשים מאי־אוגוסט על 4.8 מיליארד שקל, נמוך רק ב־6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הסיבה לכך ככל הנראה היא כי מרבית ההפקדות נעשות באופן שוטף מתוך השכר, וכי המפולת בשווקים עדיין אינה חמורה כ"כ שמצדיקה משיכת כספים, שיביאו לאובדן יתרון המס הכרוך בהשקעה באפיק זה.
מבולבלים? זה הזמן לצ'ק-אפ פיננסי
לרובנו יש מוצרים ונכסים פיננסים, כמו למשל פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל, קרן השתלמות, פוליסות חיסכון ואפילו ביטוחים – כן כן – גם ביטוחי בריאות וחיים הינם מוצרים פיננסים, כי הרי התגמול שהם מייצרים מתורגם בסופו של דבר לכסף ולכן גם הם נחשבים לסוג של השקעה.
המציאות הכלכלית הדינאמית מצריכה מאיתנו להיות עם היד על הדופק ולהבין קצת על מה ואיפה אנחנו שמים את הכסף שלנו. אחת הדרכים הטובות להתנהלות כלכלית נכונה היא בדיקת צ'ק-אפ פיננסי לכל הנכסים שלכם. מה זה בעצם אומר?
צ'ק-אפ פיננסי הוא שם נרדף לבדיקה מקיפה שנהוג לעשות על כלל הנכסים הפיננסים שלנו, ממש כשם שעושים בדיקה שנתית לרכב או לעסק. בצ'ק-אפ הפיננסי אנו בודקים דמי ניהול, תשואה של הנכסים, בחינה של מסלולי ההשקעה שלנו – האם הם מתאימים לצרכים ולמטרות שלנו? האם אנחנו מרוצים מהחברות הפיננסיות שמולן אנו עובדים? ועוד. בהקשר של ביטוחים, נבדוק – האם אנחנו מרוצים מהכיסויים? איך ואיפה אפשר להוזיל עלויות או לשפר כיסויים? וכמובן האם במקרה אנחנו משלמים כפל ביטוחים? בהקשר של המשכנתא נבדוק מסלולים ונבחן האם נכון למחזר משכנתא – כן או לא.
את הצ'ק-אפ הפיננסי מומלץ לעשות פעם בשנה, בליווי יועץ פיננסי מקצועי שידע לרכז את כלל הנכסים הפיננסיים שלכם ולסדר אותם בצורה שתוציא את המקסימום מהכסף שצברתם.
רוצים לדעת עוד על צ'ק-אפ פיננסי ברכסים? השאירו פרטים כאן בתחתית העמוד ונחזור אליכם בהקדם לתיאום שיחה ראשונית עם יועץ בעל רישיון.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא ומומלץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני ו/או פיננסי מוסמך עם רישיון.
יש לכם שאלות נוספות?
אנחנו כאן לכל דבר ועניין.
מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il
להתקשר אלינו למספר: 02-5455445
או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור תיק הביטוח והפנסיה שלכם -
