חודשיים הספיקו לווירוס הקורונה, מרגע שפרץ לתודעה ועד שהצליח למחוק שנה נהדרת עם ריביות שיא במדדים רבים. מה יקרה עכשיו? אף אחד לא באמת יודע לומר. מה עושים במקרה כזה? המומחים ממליצים לא לזוז יותר מדי...
מאת: מערכת רכסים | 12.03.2020
השבוע החולף התאפיין בירידות שערים חדות, שהזכירו מעט את המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008. נגיף הקורונה הביא למשיכה גבוהה מאוד של פדיונות ומשיכת כספים נוספים, ואיתם הגיעו הירידות במדדים ובאגרות החוב הקונצרניות, ירידה חדה במניות החברות הגדולות, בחברות הנפט בעולם ובחברות הדלק בישראל.
המצב כיום החזיר את שוק ההון למדדים שהיו בתחילת 2019, שאמנם הייתה מוצלחת במיוחד, אבל החגיגה נגמרה באקורד מאוד מהיר וצורם, לפחות לעת עתה. אין ספק שמדובר ברבעון שחור מבחינת שוק ההון אבל הירידות החלו דווקא כשסין הודיעה שהיא מתחילה להשתלט על הנגיף ושכוח הייצור חוזר לאיטו בחזרה למסלול. הכלכלה העולמית ספגה מכה שהיא אולי תצא ממנה, אפילו יחסית מהר, אבל את גלי המשנה של המכה הזו אנחנו נראה בעוד חודשים ואף שנים קדימה.
מה צפוי לנו בעתיד ומה עלינו לעשות? שתי שאלות שכל אחד מאיתנו וודאי שואל את עצמו ובשורה התחתונה – אף אחד לא באמת יודע. יש מודלים רבים שמנסים לחזות את עוצמת המכה ואת ההשפעות של הוירוס על שיעורי התמותה ועל הכלכלה, אבל מדובר בהערכות בלבד.
שאף אחד לא יניד עפעף
בכתבה שהתפרסמה במגזין גלובס (מיקי גרינפלד 23.2.20) נשאלו כלכלני הבנקים וכלכלי חברות ההשקעות מה עלינו לעשות והנה מה שהיה לכמה מהם לומר:
בנק לאומי - ד“ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי ודודי רזניק אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון: "הפחתת הריבית בשיעור של 0.5% שביצע הפדרל ריזרב (פד) האמריקאי בשבוע שעבר, פותחת את הדלת להפחתת ריבית גם על ידי בנק ישראל בקרוב.
התפשטות נגיף הקורונה ברחבי העולם שמחוץ לסין היא עדיין במספרים קטנים יחסית, אך קצב ההדבקה גבוה מאוד. ”נכון לתחילת חודש מרץ, הווירוס התפשט לכ–80 מדינות ברחבי העולם, אולם הרוב המוחלט של החולים עדיין שוהים בסין. לדבריהם, נראה כי בסין הושגה "שליטה מסוימת על התפשטות הווירוס“ וכי ”הבעיה העיקרית בעת הנוכחית היא העלייה החדה בקצב ההידבקות בנגיף מחוץ לסין מאמצע חודש פברואר, אשר מאיימת עתה על חלקים רבים מן הכלכלות המפותחות בעולם“.
”בתרחיש של חזרה מהירה יחסית לשגרה, באוגוסט השנה, הצמיחה העולמית תתמתן לטווח של 2.5%–2.0% לעומת תחזית מקורית של .3.1% תרחיש זה מניח קיפאון בנפח הסחר העולמי לעומת תחזית מקורית".
פסגות- אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של פסגות: ”הפער בין התרחיש שבו הקורונה חולפת תוך חודשיים (שמצדיק עליות חדות בשווקים כבר היום) ובין התרחיש שבו שיעור דו ספרתי גבוה של אוכלוסיית העולם נדבקת בנגיף (תרחיש שבו השפל עוד רחוק) הוא פער שתלוי במידה רבה בסוגיית העמידות של הנגיף לטמפרטורות גבוהות יותר, סוגיה שלמומחים אין עדיין הכרעה לגביה. במצב כזה כל אמירה כמו ’זה רק שפעת‘ או ’המשבר כבר פה‘ מתבססת למעשה על שום דבר מלבד ניחוש בדיוק כמו כל ניסיון להעריך אם ירידה של 15% זה מספיק או לא. עד שהמומחים בתחום הווירולוגיה יצליחו להגיע לקונצנזוס כלשהו לגבי עמידותו של הנגיף ופוטנציאל ההתפשטות שלו אנו ממשיכים להניח שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא לא לעשות כלום חוץ מלהקפיד להתעטש למרפק.
”לכן, ככל שהשפעת הקורונה תימשך זמן ארוך יותר כך גם אנו מצפים לראות צעדים חדשים של הבנקים המרכזיים שמטרתם לתמוך בשוק האשראי הבנקאי והחוץ בנקאי. צעדים כאלו יכולים לכלול גם תוכניות רכישת נכסים חדשות, הרחבה של מגוון הנכסים הנרכשים כך שאלו יכללו גם אג“ח קונצרניות או מוצרי חוב אחרים, הזרמת נזילות למערכת הבנקאית, הזרמה של נזילות ייעודית לשוק האשראי ועוד.
”אם לגבי הכלכלה הריאלית לא בטוח שיש לבנקים המרכזיים כלים יעילים, בנוגע לשוק האשראי אין ספק שכלים כאלו זמינים שכן מדובר בתהליך שהוא מוניטרי לחלוטין. לכן, כל עוד אין אינפלציה שעלולה להדאיג את הבנקים המרכזיים, החשש ממשבר אשראי נראה לנו כרגע".
יאיר שניר:Dell Technologies "ההשלכות של וירוס הקורונה עדיין לא ברורות לגמרי אבל בטווח הקצר יידרשו יזמים ומשקיעים רבים לבחון ולהיערך לתרחישי קיצון. תרחישים אלה נוגעים לפגיעה במכירות, סכנה לתזרים המזומנים, פגיעה אפשרית בגיוסי הון ועוד.
הדבר החשוב ביותר כעת הוא לבנות תוכנית היערכות לטווח הקצר–בינוני ולהשתדל להימנע מתגובות אימפולסיביות נקודתיות. הדבר נכון הן ליזמים והן למשקיעים כאחד.
נקודה נוספת למחשבה - להיות חברה קטנה, דינמית ובועטת לא פוטר אותה מאחריות עבור העובדים ובריאותם. עלינו המשקיעים מוטלת החובה לחדד מסר זה מול היזמים. זו יכולה להיות הזדמנות מצוינת להסתכל באופן רוחבי על נהלים הקשורים להוצאת כספים ולחדד את סדרי העדיפויות שיובילו בסופו של דבר גם להתייעלות".
ומה לגבי הפנסיות שלנו?
נפגעים כמעט מיידיים מירידות שערים הם בעלי הפנסיות ובהקשר הזה ניתן למנות שתי קבוצות עיקריות בכל הקשור להשפעת התזוזות בשווקים על קצבת הפרישה.
בצד אחד יש את אלו שלא יפגעו מירידות השערים, אלה הם בעלי הפנסיה התקציבית, שהזכויות שלהם אינן קשורות לשוק ההון. גם בעלי הפנסיות הוותיקות יפגעו מעט מאוד, אם בכלל.
בקבוצה השנייה נמנים החוסכים בפוליסות ביטוחי המנהלים, אלה המנוהלות בשוקי ההון ולא בפוליסות שמבטיחות תשואה, והחוסכים בפוליסות החדשות. אמנם בפנסיה החדשה ההשפעה תורגש רק לקראת סוף שנה, דרך המאזן האקטוארי, כך שאם הירידות יתמתנו זה יקל על המצב, אבל ככלל - מי שיש ברשותו פוליסה חדשה או כזו שמשתתפת ברווחים והוא קרוב לגיל פרישה - ירידות בשווקים חותכות את הסכום הצבור ובכך מקטינות את הקצבה שיקבל אותו מבוטח.
בדקו את הפוליסה שלכם וגם כאן, אין הרבה מה לעשות. בעיקר לא לזוז יותר מדי.. גם ככה אתם כבר לקראת גיל פרישה 😊
יש לכם שאלות נוספות?
אנחנו כאן לכל דבר ועניין.
מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il
להתקשר אלינו למספר: 02-5455445
או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור התיק הביטוחי שלכם -
