פלישתה של רוסיה לאוקראינה ורוחות המלחמה שנושבות באירופה, שינו את העולם בין רגע וגרמו לטלטלה אדירה בכלכלה העולמית. איך רוחות הקרב משפיעות על שוק ההון ועל הכסף שלנו? האם נראה בעתיד הקרוב שוק שורי או שוק דובי? על כך ועוד בכתבה הבאה.
מאת: מערכת רכסים | 23.03.2022
תמונה: Unsplash
רבות דובר על ההשפעות הכלכליות של המלחמה על הכלכלה העולמית: אסם התבואה של אירופה אט אט סוגר את שעריו ומקטין את ההיצע וגורם לעליות במחירי החיטה (ולמחסור של ממש בתרחיש קיצוני יותר); הגז הרוסי שמאיים להקפיא את הבתים של תושבים רבים בגרמניה ובמדינות נוספות באירופה; היחלשות הרובל אל מול הסנקציות הכלכליות; כל אלה הפכו את הכלכלה העולמית על פיה וההשפעה שלה כבר מורגשת אצלנו בכיס (עליית מחירי הדלק לדוגמה).
בהתאם לכך, נראה שהתקופה הקרובה תאופיין בחוסר וודאות הגורמת לחששות כבדים בקרב מקבלי ההחלטות ותביא לכדי עליית מחירים במוצרים שונים, חומרי גלם, סחורות, דלקים, חומרי בנייה כמו ברזל, עץ ופלדה. בעוד כי הפסקת האש נראית רחוקה מתמיד, תנודתיות השוק ממשיכה להדהד לצד עוד ועוד חברות וארגונים ברחבי העולם אשר מקפיאים תהליכים ומנתקים קשרי מסחר באופן חד צדדי עם מוסקבה.
ובינתיים ברוסיה? הבורסה במוסקבה חדלה מפעילות בתקופה האחרונה ודירוג החוב של רוסיה הורד במקביל לרמה הנמוכה ביותר. חברות מדדים שונות כמו למשל- FTSE ו- MSC החליטו להסיר מרשימותיהם את המניות הרוסיות- צעד אשר עלול להוביל משקיעים זרים שברשותם נכסים רוסיים, לממשם באופן מיידי עם פתיחת המסחר לאחר אישור רשויות המדינה.
איך הצעדים והאירועים האחרונים עשויים להשפיע על שוק ההון? האם נראה עליות מדדים (שוק שורי)? או דווקא ירידות (שוק דובי)?
סחורות מול השקעות
בחודש פברואר בו פרצה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הגיבו המדדים המובילים בירידות חריפות של כ-3.7%-4.4%. המסחר בוול-סטריט החל בירידות שערים והדולר זינק לעומת השקל וטיפס ב-1.49% ל-3.271 שקלים. תנודות שוק המניות משפיעות כמובן על המשק הישראלי ככלל ובפרט על כיסו של האזרח, אם כי בצורה מוגבלת. בישראל, נראה כי המלחמה פוגשת את המשק במצב טוב ממרבית הכלכלות המערביות וניתן אף לצפות בשיעורי צמיחה מבין הגבוהים בעולם.
העולם אשר נשען באופן נרחב על תעשיית הנפט מושפע מאוד מהמלחמה בשטח אוקראינה ומחירי הסחורות ככלל ובפרט -הנפט, עלו בחדות בפרק זמן קצר ועתידים בקרוב לחצות את השיא ההיסטורי שהתרחש אי שם בשנת 1974 במשבר הנפט הגדול. בהמשך לידיעה שנמסרה ע"י סוכנות הידיעות "בלומברג", הפסקת ייבוא האנרגיה באופן גורף מרוסיה בהחלטת נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, עשויה להוביל את מחיר הנפט לשיא המתקרב ל- 130 דולר לחבית.
רוסיה ואוקראינה הן לא רק ספקיות אנרגיה, אלא גם ספקיות גדולות מאוד של תוצרת חקלאית כגון חיטה, גרעינים לפרות ותרנגולות וכו'. מחסור בסחורות אלו לצד עלייה במחירים עלול להוביל להתייקרות מחירי המזון ולהשפעה על סביבת האינפלציה באופן כללי. אינפלציה גבוהה יותר שוחקת את כוח הקנייה של הצרכנים ופוגעת בפעילות כלכלית. בהתאם לכך ההערכה היא שההשקעות בתחום האנרגיה המתחדשת/ירוקה מצד המערב יגדלו אף יותר מהצפי ערב המלחמה, לצד השקעות נוספות באנרגיה מסורתית.
תחום הביטחון ייהנה אף הוא מדחיפה מבנית ולאורך זמן. קנצלר גרמניה, אולף שולץ הגדיר את המלחמה באוקראינה כ"נקודת מפנה בהיסטוריה של אירופה", תוך הגדלה של ההוצאה הביטחונית משיעור של 2% מהתמ"ג כיום ל-5.1% עד לשנת 2024. לצד גרמניה, גם פינלנד הודיעה על הגדלת הרכש הביטחוני ולהערכתנו מגמה של הגדלת הוצאות הביטחון תקפה למדינות רבות באירופה (כולל מזרח אירופה), אסיה (טאיוואן) ואף ארה"ב עצמה.
על אף השפעותיה הנרחבות של הלחימה באוקראינה, ניסיון העבר ולמידת התנהגות השווקים באירועים דומים כמו מגפות, מלחמות ואסונות - הראו כי לשווקים הפיננסים יכולת התאוששות מהירה יחסית במצבים קיצוניים אלו.
השפעת המלחמה על המשק הישראלי
הכלכלה בישראל פחות חשופה לעלייה החדה במחירי האנרגיה הודות למאגרי הגז הטבעי המקומי, אך עלייה במחירי הנפט משפיעה על מחירי הדלק ועל הוצאות אנרגיה אחרות. השפעה נוספת של המלחמה על כלכלת ישראל נובעת מכך שחברות ישראליות רבות בתחומי הטכנולוגיה מחזיקות מרכזי פיתוח, בעיקר באוקראינה, בהם מועסקים עובדים מקומיים. ישנן גם כמה חברות נדל"ן ישראליות שמחזיקות נכסים ברוסיה ובאוקראינה.
חשוב לציין שכלכלת ישראל נהנית בתקופה זו מצמיחה חזקה מאוד המתבססת על מקורות רבים ומגוונים, דבר שמקטין את ההשפעות השליליות של המלחמה. כאשר לוקחים בחשבון את השפעת גלי העלייה המסיביים במהלך השנה הקרובה, כ-40-50 אלף עולים לפחות על פי הערכות שונות, נראה כי כלכלת ישראל צפויה לזכות בתמריץ נוסף למשק הישראלי הודות לתרומתם של העולים למשק. ע"י קידום צעדים נבונים לקליטת העולים בצורה איכותית, סיוע והתאמת דיור, עזרה בקליטה חברתית והכנסתם אל שוק התעסוקה במהרה- צפויה התרומה להיות אף משמעותית יותר.
השפעה נוספת של העלייה הגדולה לישראל צפויה לתת את אותותיה גם בענף ההייטק, חוד החנית של המשק הישראלי. לצד הצמיחה חסרת התקדים בתעשיית ההייטק ובפיתוחים חדשניים טכנולוגיים, ישנו מחסור חמור ונרחב של אלפי עובדים מיומנים לתעשייה. בהיבט הזה, העולים החדשים צפויים למלא את השורות החסרות בזכות היותם אנשי מקצועות טכנולוגיים איכותיים, העשויים להביא לשיפור של ממש ולחיזוק התעשייה והמשק בישראל.
מה הלאה? על פי ניר אומד מדה מרקר: השקעה במניות היא השקעה בנכס ריאלי, כל היופי של שוק המניות מתמצה ביכולות של המשקיעים להיות שותפים בחברות בכל העולם בלחיצת כפתור. כנכס ריאלי, שוק המניות אמור לספק הגנה מפני אינפלציה בטווח הארוך. בטווח הקצר, הכל אפשרי - ואם יש דבר אחד שאפשר להיות בטוחים בו הוא שהתנודתיות הגבוהה תימשך. בטווח של עשר שנים קדימה שוק המניות עשוי להיות אחת ההשקעות הטובות ביותר, וגם רמת המכפילים סבירה (מכפיל 19 במדד S&P 500).
איך נכון להתנהל בשוק תנודתי?
אנחנו לא כאן כדי לייעץ או להמליץ מה כדאי לעשות, אבל כן נצטט גדולים ומנוסים מאיתנו: "אם אתה לא יכול לסבול ירידה של 50% בתיק ההשקעות שלך פעמיים או שלוש פעמים במשך מאה אחת - תקבל את התשואה הבינונית שמגיעה לך". הציטוט הזה של השותף המפורסם של וורן באפט, צ'ארלי מאנגר, הוא תמצית ההשקעות לטווח הארוך ומזקק את חוסר היכולת של כלל המשקיעים בעולם - כולל הטובים ביותר - לתזמן את ההשקעה במניות.
לפי דה מרקר (ניר אומד 21.3): תנועת המספריים של המלחמה באוקראינה בשילוב תחילת תהליך עליית ריבית אגרסיבי, הביאה בשלב מסוים למפולת במדד נאסד"ק ובחלק ממדדי אירופה. המדדים ירדו ב-20% מהשיא, ועדיין לא התקרבו ל-50% שעליהם מדבר מאנגר. בפעם הבאה שאתם שוקלים למכור את המניות שלכם בעיצומה של מפולת, תנסו להיזכר בדברים של מאנגר.
אלא שבינתיים ג'רום פאואל, יו"ר הבנק הפדרלי, חוזר לכושר ומצליח באותו יום להעלות את הריבית עם צפי עליות אגרסיבי - וגם להטיס את שוק המניות. "כלכלת ארה"ב חזקה מספיק כדי לספוג ריבית גבוהה יותר", הדגיש פאואל - וזה בדיוק מה שהמשקיעים רצו לשמוע. פאואל רומז שעליית הריבית היא בכלל חדשות טובות לשוק המניות.
אם מוסיפים לכך רמיזות חיוביות של סין לגבי ריכוך הרגולציה על חברות הטכנולוגיה וזינוק של 40% ביום אחד במניות הטכנולוגיה - נראה כי החברות הסיניות והמשקיעים עוברים מדיפרסיה למאניה. תחושת הפחד התחלפה בהרף עין באופוריה, ובקרוב תגיע גם תאוות הבצע והפחד לפספס את המשך התיקון וחזרתה של תחושת ההחמצה (FOMO).
אבל היה אלמנט נוסף שתרם לאווירה החיובית, דווקא המתווה החד-משמעי והנחרץ של פאואל לגבי עליית ריבית אגרסיבית החזיר לו מעט את האמינות. המשקיעים מעדיפים ודאות רעה (רצף ברור של העלאות ריבית) מאשר חוסר ודאות - ומדד נאסד"ק משלים תיקון אגרסיבי ומהיר של 10%. כך, השפעת המלחמה באוקראינה על שוק המניות נמחקה לחלוטין. הפסקת אש בין השוורים לדובים.
בינתיים, המשקיעים כמעט מסמנים וי על סיום המלחמה באוקראינה, אבל בלי קשר למועד הסיום ותנאי הפסקת האש. במלחמה הכלכלית נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, כבר הפסיד. גם בתרחיש קיצון של מחיקת הסנקציות הכלכליות, נוצרו תהליכים שאין מהם דרך חזרה. יש חברות שלעולם לא יחזרו לעשות עסקים ברוסיה, שתיתפש מעתה מדינה בסיכון גבוה.
בשורה התחתונה: המלחמה באוקראינה עלולה לגרום לפגיעה בצמיחה, לעלייה באינפלציה ובריבית במחצית הראשונה של 2022, אך מרבית הסיכויים שהיא לא תסיט את הכלכלה העולמית והישראלית מתוואי ההתאוששות ממשבר הקורונה שהן נמצאות בו. כל מה שנותר הוא לאחל שלא יהיו עוד דרמות והפתעות לא נעימות ושהמלחמה הארורה באירופה תסתיים כבר.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא ומומלץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני ו/או פיננסי מוסמך עם רישיון.
יש לכם שאלות נוספות?
אנחנו כאן לכל דבר ועניין.
מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il
להתקשר אלינו למספר: 02-5455445
או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור תיק הביטוח והפנסיה שלכם -
