מי לא שמע על ביטקוין? מעטים מאוד. מי באמת יודע איך זה עובד? גם כאן - מעטים מאוד. מה זה מטבע ווירטואלי? למה הוא מבוזר? ומה זה בלוקצ'יין? לפניכם ההיסטוריה של המטבעות הווירטואליים על קצה המזלג. כתבה ראשונה בסדרה שסוקרת את העבר והעתיד של הכסף הדיגיטלי.
מאת: מערכת רכסים | 12.05.2021
תמונה: Unsplash
מי לא שמע על ביטקוין? המטבע הווירטואלי הראשון בעולם ששינה את פני העולם הפיננסי ואת עולם ההשקעות כפי שהכרנו אותו. בדרך כלל נשמע עליו בהקשר של עוד שיא מטורף שהמטבע – הביטקוין או אחד מחבריו המטבעות הקריפטוגרפיים / וירטואליים - שברו בוול סטריט, או בהקשר של איזו שערורייה – בין אם פריצות וניסיונות לגנוב מטבעות וירטואליים או לדוגמת סיפור הדוג'קוין שהתחיל בכלל כבדיחה והפך למטבע שזוכה כיום להצלחה גדולה.
כך או כך, נדמה שכל סיפור שמתלווה למטבעות הווירטואליים לא דומה לשום דבר שהכרנו. ועד שהתרגלנו לקונספט של כסף רגיל... חתיכת נייר שאם המדינה שלי החליטה שיש לו ערך מסוים, אז אני יודע שאני יכול לסחור בו. אבל מה לעזאזל זה ביטקוין?
בסדרת כתבות ניקח אתכם בציר הזמן של המטבעות הווירטואליים – מההמצאה, דרך מה שקורה בשוק המטבעות הוירטואליים היום ועד לאן שהשוק הזה צפוי להגיע בעתיד. בכתבה הזו, הראשונה בסדרה, נתחיל מההתחלה, נדבר על כמה מושגים בסיסיים בעולם הזה ונענה על השאלה:
איך נולד הביטקוין?
הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי אשר נוצר בינואר 2009 ביפן, על ידי בחור או קבוצה שמכונה סאטושי נקאמוטו Satoshi Nakamoto). נקאמוטו כתב (או כתבו) את הגרסה הראשונה של הפרוטוקול ואת התוכנה של המטבע הדיגיטלי. למעשה, את הביטקוין שומרים באמצעות תוכנה המכונה ארנק דיגיטלי שממוקמת במחשב מקומי או על שרת מרוחק והיא זו שמאפשרת לשמור את המטבעות, לסחור בהם או לקנות באמצעותם. בעיקרון המערכת אמורה להבטיח שהתשלומים יתבצעו באופן תקין כך שסכומים שמועברים בתשלום נגרעים מארנק המקור.
בניגוד למטבעות לגיטימיים "רגילים" כמו הדולר האירו והליש"ט, שנוצרים ע"י לקיחת אשראי והדפסת מטבעות ללא הגבלה, הביטקוין מוגבל בכמות. יהיו בסופו של דבר בסה"כ 21 מיליון מטבעות ביטקוין בלבד והצפי הוא שעד שנת 2040 תסתיים כריית כל המטבעות. אלא שבביטקוין אין חשש שיסתיים מלאי הכסף הכללי משום שבניגוד למטבע רגיל, הביטקוין יכול להתחלק עד ל-8 ספרות אחרי הנקודה העשרונית - 0.00000001, מה שמאפשר גבול עליון עצום של 2,099,999,997,690,000 שברירי ביטקוין.
שמו של הביטקוין תפס תאוצה בעיקר בגלל התנודתיות הרבה שאופפת אותו ושינויי השער שעבר מאז היווסדו. ב-29 בנובמבר 2013 נסחר בשיא זמני של 1,186 דולר, פי כמה עשרות מהמחיר בו הונפק לראשונה כשבשנתיים שלאחר מכן הוא צנח ל-200 דולר, ומאז חזר לעלות עד לכ-20,000 דולר (בתחילת 2018) ומאז הוא עולה ויורד, כבסוף שנת 2020 הגיע לשיא של יותר מ-40,000 דולר ליחידה.
המבוזר מכפר גלובלי
הביטקוין הוא מטבע דיגיטלי, אבל מה זה בעצם אומר? המשמעות היא שאין למטבע קיום פיזי, אין לו צורה פיסית - לא מטבעות או שטרות, אלא על גבי מחשבים בלבד והוא מאוחסן בארנקים שהם למעשה כתובות דיגיטליות ברחבי רשת האינטרנט. מה שהופך אותו למטבע מבוזר.
מתוך ויקיפדיה: מטבע מבוזר הוא אמצעי תשלום שנוצר באמצעים טכנולוגיים וערכו לא נקבע לפי ערך סחורה או לפי קביעה של גוף מרכזי אחד, אלא לפי הסכמה בין רשת משתמשים. הדוגמה הידועה ביותר למטבע מבוזר היא ביטקוין. דוגמאות נוספות הן מערכות את'ריום וריפל.
באנגלית מקובל השם Cryptocurrency ("מטבע מוצפן") מכיוון שאמצעי תשלום שנדרש להבטיח הסכמה מבוזרת אמינה נדרש להשתמש באמצעים קריפטוגרפיים. מכיוון שמטבע מבוזר מגדיר מערכת מבוזרת עם מספר רב של משתמשים, הגדרתו של מטבע כזה היא הגדרה של פרוטוקול תקשורת וכן של פרוטוקול קריפטוגרפי בין המשתתפים השונים ברשת.
כל מטבע דורש הסכמה חברתית על דרך השימוש בו ועל כמות המטבעות שבמחזור. בכסף פיאט, שהוא השיטה הנפוצה היום, סמכות זאת נתונה למדינה, והיא בדרך כלל מאצילה אותה לבנק מרכזי. מטבע מבוזר דורש מרוב המשתתפים ברשת להסכים על כמות הכסף שיש לכל משתתף. אין מניעה שמשתתפי הרשת יסכימו על הנפקת מטבעות (לדוגמה: ברשת ביטקוין יש תוספת כמות קבועה של מטבעות כל עשר דקות בממוצע. כמות המטבעות שנוספת בדרך זו מצטמצמת ב 50% בכל ארבע שנים עד שתיפסק לחלוטין בשנת 2140). המטבעות המבוזרים מתבססים על טכנולוגית מחשוב היוצרת תשתית של משתתפים במטבע שלא בהכרח מכירים זה את זה.
על בסיס הקשרים הללו מתבסס גם המימוש של המטבעות הווירטואליים הנקרא גם בלוקצ'יין - טכנולוגיה המאפשרת הסכמה בין גורמים שונים ובלתי תלויים על בלוקים של מידע שמחוברים בשרשרת. כל בלוק כולל מזהה וגיבוב של תוכן הבלוק הקודם וכן מתחבר אליו. כך נוצר מבנה נתונים מבוזר שעל תוכנו (תוכן השרשרת הראשית) יכולים להסכים כל הגורמים המעורבים. אין אפשרות לשנות את תוכן הבלוקים מרגע שהם נקבעו.
שרשרת הבלוקים משמשת לרישום כל ההעברות במטבע ובכך מתפקדת כספר חשבונות כללי. אולם שרשרת הבלוקים יכולה להכיל גם סוגי מידע אחרים. מומחים צופים שימושים משמעותיים נוספים בבלוקצ'יין בשנים הקרובות בתחום הפיננסי ובתחומים אחרים, כגון יצירת חוזים, שמירה על זכויות יוצרים, העברת רשומות רפואיות ועוד.
לא הכל נוצץ במרחב הווירטואלי
מתוך ויקיפדיה: עד 2017, אף מטבע מבוזר לא הצליח ליצור לעצמו מעמד של הילך חוקי במדינה כלשהי בעולם, אך באפריל 2017 הודיעה ממשלת יפן כי תתיר שימוש במטבע המבוזר ביטקוין, כאמצעי תשלום לגיטימי ומדינות נוספות כגון אוסטרליה ושווייץ בוחנות גם הן את הנושא.
רשתות מטבע מבוזר מתאפיינות בחוסר רגולציה כמעט לחלוטין. תכונה זו מושכת משקיעים רבים הרואים את חוסר הרגולציה כתכונה חיובית. עם זאת, תכונה זו מושכת לשוקי המטבע המבוזר כמות ניכרת של עברייני מס המעוניינים בהשתמטות ממס והלבנת הון.
כלכלנים רבים רואים במטבעות מבוזרים סוג של תרמית פירמידה או בועה כלכלית, בדומה לשיגעון הצבעונים או לבועת הדוט-קום. בגלל השימוש הנפוץ במטבעות מבוזרים להלבנת הון, ורוב הממשלות בעולם מסתייגות מהסחר בהם, מכיוון שאין עליהם פיקוח מרכזי והם עלולים להשפיע לרעה על שווקים פיננסיים.
רגולטורים במספר מדינות הזהירו מפני השימוש במטבעות מבוזרים, וחלקם אף נקטו צעדים רגולטוריים מעשיים כדי להניא משתמשים. בנוסף, רוב הבנקים אינם מספקים שירותים למשקיעים במטבעות אלה, והמשקיעים חשופים לסיכון במקרים בהם מטבע אבד או נגנב. בניגוד לכרטיס אשראי, למשל, משקיעים במטבעות מבוזרים אינם מוגנים בפני הונאה, ואחת ההונאות הנפוצות בתחום זה היא גביית עמלות מופרזות או כפולות.
קיימים גם סיכונים טכנולוגיים. משקיע במטבע מבוזר יכול לאבד את השקעתו במקרים של אובדן נתונים בשרתי האחסון או במקרה של פגיעה בשרת באמצעות תוכנה זדונית, פריצה של האקרים, או תקלה ברשת התקשורת.
מאז 2013 אירעו מקרים רבים של פריצות לשרתים של חברות המנהלות תיקי מטבע מבוזר. באירועים אלה המשקיעים איבדו מיליארדי דולרים, שבעצם עברו לידי ההאקרים. לדוגמה, במרץ 2018 חברה פיקטיבית ניסתה להנפיק מטבע מבוזר בשם "Giza". מנהלי החברה קיבלו כ-2 מיליון דולר ממשקיעים, ואז נעלמו עקבותיהם. בעקבות ריבוי מקרי ההונאה הודיעה חברת גוגל על איסור פרסום כל תוכן הקשור למטבעות מבוזרים בשירותי החברה. בפברואר 2014 האקרים פרצו לבורסת הביטקוין הגדולה בעולם, Mt. Gox, והמשקיעים בחברה איבדו כ-473 מיליון דולר. בעקבות האירוע החברה פשטה את הרגל. לאורך השנים אירעו מקרים רבים נוספים של הונאה במטבעות ווירטואליים.
ביקורת מכיוון נוסף נמתחת על המבנה הטכנולוגי של המטבעות המבוזרים, הדורש כמויות עצומות של כוח חישוב ואנרגיה לכרייתם ואף לשם ביצוע המסחר בהם. כך, צריכת החשמל של רשת הביטקויין גבוהה יותר מצריכת החשמל של כמה מדינות - בהן ישראל, קולומביה, צ'כיה וצ'ילה. הכלכלן אלכס דה-וריס העריך כי בגין כל עסקה ברשת הביטקוין נפלט בין 233.4 ל-363.5 קילוגרם של פחמן דו-חמצני - כמות המקבילה לנסיעת רכב פרטי מונע בבנזין כ-3,000 ק"מ.
מה צפוי לנו בהמשך? אילו התפתחויות עברו על המטבעות הווירטואליים במרוצת השנים? איזו השפעה הייתה להם על העולם הפיננסי? ומה קורה בתחום הזה היום? על כך בכתבה מספר 2 בסדרה.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא ומומלץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני ו/או פיננסי מוסמך עם רישיון.
יש לכם שאלות נוספות?
אנחנו כאן לכל דבר ועניין.
מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il
להתקשר אלינו למספר: 02-5455445
או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור תיק הביטוח החיסכון והפנסיה שלכם -
