75% מהעצמאיים בישראל לא מוכנים לפנסיה: למה זה קורה ואלו פתרונות עומדים לרשותם ולרשות השכירים?

שר האוצר ישראל כץ שלח את העצמאים לפדות את הפנסיה, אבל ל־75% מהם אין בכלל חיסכון כזה. מהו אפיק החיסכון המועדף עליהם? ומה הן ההמלצות לעצמאים (וגם לשכירים) שברשותם חיסכון פנסיוני נמוך? על כך בכתבה הבאה.  

מאת: מערכת רכסים | 19.11.2020

תמונה: Unsplash

בצל המשבר הכלכלי העובר על המשק, התפרסמה לפני כשבועיים טיוטת תקנות של משרד האוצר המאפשרות לעצמאים שסגרו את העסק שלהם למשוך עד שליש מהחיסכון הפנסיוני שלהם. התקנות עוררו סערה שכן לא מדובר במענק או פיצוי על הנזק הכלכלי שנגרם, אלא דווקא בפתרון שיכול להיטיב עם בעל העסק בטווח הקצר, אבל המשמעות של משיכה מכספי הפנסיה לטווח הארוך יכולה להיות הרסנית.

נוסף על כך, התגלה במפתיע כי לחלק גדול מבעלי העסקים בישראל אין כלל חסכון פנסיוני. למה הנתון הזה כל כך מפתיע? בעיקר כי בשנת 2017 יצא חוק שקובע כי כל עצמאי מחויב להפריש סכום מינימלי לפנסיה, אחרת ישא בקנס. למרות התקנה הזו, עדיין רוב העצמאים בישראל נותרו ללא חשבון פנסיוני והאכיפה על החוק לוקה בחסר, אם בכלל. במקרים רבים מעדיפים בעלי העסקים לשלם את הקנס ולא להפריש כסף לפנסיה.

מבדיקה של מגזין כלכליסט (נעמי צורף 22.10) עולה כי נכון לסוף 2019, רק 25% מחזיקים בחיסכון פנסיוני, וגם מתוך אלו, ההערכה היא כי רק מחצית עומדים בתנאי המשיכה שכוללים חובת הפקדה רציפה בשנתיים מתוך שלוש השנים שקדמו למועד המשיכה.

מצטרפים לזה נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העדכניים, המצביעים על כך שבישראל יש כ־418 אלף עצמאים. אולם, מתוך 4.4 מיליון עמיתים בקרנות הפנסיה, רק 110 אלף הם עמיתים "במעמד עצמאי", המהווים 2.5% בלבד מסך העמיתים בקרנות הפנסיה. נתון זה כולל גם אוכלוסיית שכירים שמוגדרת "במעמד עצמאי", מאחר שהם פתחו קרן פנסיה באופן עצמאי, כך שמספר העצמאים בקרנות הפנסיה אף נמוך מ־110 אלף.

העצמאיים מעדיפים קרנות

הנתונים המדאיגים לא מצביעים על כך שהעצמאים לא יודעים לחסוך כמו שצריך, אלא שסדרי העדיפויות שלהם בעניין החסכונות הוא אחר. מבדיקת כלכליסט (נעמי צורף 2.11) עולה כי מתוך 3.2 מיליון חשבונות שנוהלו ב־10 קרנות ההשתלמות הגדולות — 430 אלף חשבונות שייכים לעצמאים (כמעט פי ארבע מ-110 אלף העמיתים העצמאיים שמפרישים לקרן פנסיה).

אז מדוע העצמאים מעדיפים את קרנות ההשתלמות על פני קרנות הפנסיה? ההבדל המשמעותי ביותר בין חיסכון פנסיוני לקרן השתלמות הוא נזילות הכספים. את כספי הפנסיה יוכל לקבל העמית כקצבה רק לאחר שיגיע לגיל פרישה, ואילו הכספים בקרן ההשתלמות הופכים לנזילים כבר 6 שנים לאחר ההפקדה הראשונה בה. סיבה נוספת שמעודדת עצמאים להפקיד לקרנות השתלמות היא שתי הטבות מס בשווי גבוה מאוד שהם מקבלים: ניכוי (הוצאה מוכרת) ופטור ממס רווח הון ובנוסף לכך מקבלים העצמאים פטור ממס רווח הון.

כך תתכוננו טוב יותר לפנסיה

בשורה התחתונה, ההצהרה של משרד האוצר והרצון לבוא לעזרת ציבור העצמאים פתח תיבת פנדורה לבעיה חמורה מאוד: רוב העצמאים במדינת ישראל אינם מוכנים לפנסיה. מה ניתן לעשות במצב כזה? מה עושים בגיל 45 עם גרעון אקטוארי? כלומר עם הפרשה נמוכה מדי לפנסיה. אתי אפללו, כתבת מגזין גלובס (אתי אפללו 5.11.20) סיכמה חמש פעולות שעצמאיים וגם שכירים יכולים לעשות כדי להבטיח הכנסה טובה גם בפנסיה:

1. טיוב ההפרשה לקרן הפנסיה

הבסיס, גם כשכירים וגם כעצמאיים, הוא הפרשת המקסימום האפשרי לקרן הפנסיה, שנהנית מהטבות מס שיגדילו את הצבירה. שכירים – בדקו אפשרות להעלות את חלקך בהפרשות עם כוח האדם בחברה. עצמאיים – הפרישו את המקסימום האפשרי להטבות המס. אולם, מעבר לטיוב ההפרשות לקרן, יש לבחון את התאמת הקרן לצרכים שלנו בשלושה מישורים נוספים:

א) בדיקה שמסלולי הביטוח שבקרן הפנסיה מתאימים לנו (ביטוח שארים וביטוח אובדן כושר עבודה). אם יש ביטוחים שאנחנו לא צריכות – אנחנו משלמים עליהם סתם.

ב) בחינה של מסלול השקעות הכספים של הקרן. גם בגיל 45 יש שנות חיסכון ארוכות לפנינו, וכדאי להפנות כסף למסלולי חיסכון אגרסיביים שיניבו תשואה, בטח אם אנחנו בתת חיסכון. כחמש שנים לפני היציאה לפנסיה, יש להפחית את רמת הסיכון, על מנת לא להגיע לפרישה בתקופה של משבר שצימק את החיסכון, כאשר אין לנו יכולת להמשיך לחסוך ולפצות על ההפסד.

ג) התמקחות והפחתה של דמי הניהול בקרן. כל עשירית אחוז בדמי הניהול מהצבירה תוביל לכסף גדול שיתווסף לחיסכון בסוף הדרך.

2. השקעות תוך ניצול הטבות מס

לאחר טיוב קרן הפנסיה, מומלץ להפנות כספים נוספים לחיסכון, כאשר העדיפות תמיד תהיה לחסוך במכשירים שנותנים לנו הטבות מס, כלומר – הגדלת החיסכון בתמרוץ המדינה. הכלי הראשון הוא ההפקדה המקסימלית האפשרית לקרן השתלמות. שכירות - נסו להגיע להסדר עם המעסיק שקרן ההשתלמות תהיה חלק מהשכר; עצמאיות - ההפקדה לקרן השתלמות לא באה במקום ההפקדה לקרן הפנסיה, אלא בנוסף אליה.

הכלי הבא הוא קופת גמל להשקעה. מדוע? כסף שנצבר בקופת גמל להשקעה, יכול לאחר הפרישה להקנות לנו הטבות מס משמעותיות אם מוסיפים אותו לקצבת הפנסיה, ולמעשה נקבל קצבה פטורה. הפקדה לקופת גמל להשקעה מוגבלת בתקרה של 70 אלף שקל בשנה. גם בהפקדה לקרן השתלמות וגם לקופת גמל להשקעה – יש לוודא שדמי הניהול נמוכים, ושמסלול הסיכון מתאים לצרכיכן, כלומר מספיק גבוה על מנת שהכסף ייצר תשואה. זכרו – כשאופק החיסכון ארוך, ניתן לקחת סיכון על מנת שהכסף יעבוד עבורינו.

3. השקעת כספים חד פעמית

הטבת מס נוספת לגיל מבוגר יש גם בקופות גמל בהן מבצעים הפקדה לפי תיקון 190. הפקדה זו עשויה לתת לכן הטבת מס משמעותית לאחר גיל 60, ותאפשר למשוך את הסכום באופן חד פעמי ולשלם מס רווחי הון מופחת. אבל, וזו נקודה חשובה, דבר זה אפשרי רק אם הקצבה שלכן מקרן הפנסיה עולה על הקצבה המזערית הקבועה בחוק בגובה של 4,525 שקל (נכון ל-2020). אם אין לכן קצבה בגובה הקצבה המזערית, הפקדה למכשיר זה יכולה אף להסב לכן נזק בתכנון מקורות ההכנסה לגיל השלישי - וצריך להיות ערים לכך.

4. יצירת הכנסה שוטפת ממקור חיצוני

ייתכן, שלא תוכלו להרשות לעצמכן לצאת לפנסיה בגיל פרישה, וגם לכך יש להיערך: שפרו את המומחיות המקצועית שלכם, ונסו לפתח יכולות תעסוקתיות שמתאימות לגיל השלישי ויאפשרו לכן למצוא עבודה פחות פיזית, שדורשת פחות שעות, עם תנאים מתאימים לגיל מבוגר. ניתן גם לפתח מקורות הכנסה שיאפשרו קבלת הכנסה פסיבית קבועה: הרצאות או כתיבת ספר.

אם יש לכם הון עצמי מספק, רכישת דירה להשקעה יכולה להבטיח הכנסה שוטפת משכר דירה בהמשך הדרך (לאחר סיום תשלום המשכנתא). צריך להיות ערים לכך שבגיל מבוגר זוהי השקעה שדורשת תחזוק לקבלת ההכנסה השוטפת (תיקונים, מציאת שוכרים), לכן כדאי להשקיע במקומות בהן צפוייה גם עליית ערך של הנכס.

5. שנו התנהגויות מפחיתות חיסכון

הדרך להגדלת החיסכון לפרישה עוברת גם דרך הבנה עמוקה שיש תכלית לכסף שנצבר, והיא חיים בכבוד בגיל השלישי. כלומר, אם עד עכשיו משכתן פיצויים בסיום ההעסקה, הפסיקו, ואם קרן ההשתלמות השתחררה אחרי שש שנים, זו לא סיבה לפדות אותה ולנסוע לחו"ל, ואם החלטתם שקופת הגמל מיועדת לפנסיה, אז לא למשוך ממנה כספים לצריכה שוטפת מתוך חשיבה ש"יהיה בסדר" ו"נסתדר בעתיד".

בשורה התחתונה: יש יותר מדרך אחת להגיע מוכנים לפנסיה. מצאו את הדרך הטובה והמתאימה ביותר עבורכם ונסו עד כמה שניתן להימנע ממשיכה של כספים המיועדים לחסכון לטווח ארוך.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא ומומלץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני ו/או פיננסי מוסמך עם רישיון.

יש לכם שאלות נוספות?

אנחנו כאן לכל דבר ועניין.

מוזמנים לפנות אלינו במייל לכתובת: info@rechasim.co.il

להתקשר אלינו למספר: 02-5455445

או ללחוץ על התמונה ונחזור אליכם בהקדם עם הצעה אטרקטיבית עבור תיק הביטוח והפנסיה שלכם -